כל האמת מאחורי חומצות שומן מסוג אומגה- 3 :

בעשרים השנים האחרונות פורסמו אינספור מאמרים מתרבים העוסקים בהשפעתן של חומצות שומן שונות על תחומי בריאות שונים החל מהתפתחותם התקינה של ילדים מבחינה קוגניטיבית וכלה בשורה ארוכה של מצבי חולי. בסקירה זו ננסה להבין מהן בדיוק אותן חומצות שומן. מה תפקידן והאם יש אכן מקום לשינויים בתזונה או בתוספי המזון .

משפחת חומצות השומן :

בטבע קיימות חומצות שומן רבות הנבדלות אחת מהשנייה באורך שרשרת הפחמן שלהן. כל החומצות הן בעלות קצה קרבוקסילי (COOH) המגדיר למעשה את מהותן כחומצה. יש מספר משפחות של חומצות שומן המוגדרות לפי טיב הקשרים הפנימיים הקיימים במולקולה. כאשר כל הקשרים הפנויים של הפחמנים (מלבד הקשר בין אטום פחמן לחברו ) מחוברים לאטומי מימן ואין כל קשרים כפולים בין הפחמנים מוגדרת חומצת השומן כרוויה. חומצות שומן רוויות הן בעלות מבנה מרחבי ישר המאפשר את אריזתן היעילה ברקמה ובכך יצירת מאגרי אנרגיה יעילים הארוזים בצורה מולקולרית קומפקטית וזה בדיוק מה שקורה ברקמת שומן ורקמות אחרות. בטמפרטורת החדר חומצות השומן הרוויות הינן מוצקות .
באופן כללי התיאור הכימי של ח. שומן מתבסס על מספר הפחמנים ומיקום הקשר הכפול, (למשל:חומצה בוטירית C4:0 כלומר 4 פחמנים כולל הקצה הקבוקסילי וללא קשרים כפולים)
כאשר קיימים קשרים כפולים בין הפחמנים המרכיבים את המולקולה היא מוגדרת כלא רוויה. חוסר הרוויה יכול להיות בודד ואז תכונה המולקולה חומצת שומן חד-בלתי רוויה או שקיימים מספר קשרים כפולים ואז תכונה החומצה רב-בלתי רוויה. חומצות לא רוויות הן נוזליות בטמפרטורת החדר. הקשר הכפול עצמו יכול להיות מסוג CIS או TRANS (מיקומו מבחינה מרחבית) , עקרונית קשרים כפולים מסוג טראנס גורמים לפחות עיוות מרחבי ,דומים יותר לחומצות רוויות ורובם ככולם מעשה ידי אדם ולא ניתן למוצאם בטבע.
חומצות לא רוויות מסוג CIS גורמות לשינוי נקודת ההתכה של השומן והן תהינה במצב צבירה נוזלי בטמפרטורת החדר. ברוב חומצות השומן הבלתי רוויות הטבעיות קיימים 3 אטומי פחמן לאחר הקשר הכפול וכולן הן מסוג CIS .
מיקומו של הקשר הכפול מספק עוד נדבך לנומונקלטורה (כנויי השם) של חומצות השומן. מקומו של הקשר הכפול מכונה בשם אומגה או n ולעיתים מצוין אף אם הוא בתצורת ציס או טראנס. הקשר מכונה לפי מספר הפחמנים מהקצה נטול הקבוצה הקרבוקסילית, כלומר קשר כפול בעמדה ה-6 (מהזנב הלא קרבוקסילי) יכונה אומגה 6 (או n-6) קשר כפול בעמדה ה-3 יכונה אומגה -3 (או (n-3 .
לדוגמא חומצה לינולאית CH3(CH2)4CH=CHCH2CH=CH(CH2)7COOHתסומן C18:2 והיא תהיה מסוג אומגה -6 . לעומתה חומצה אלפא-לינולאית תהיה מסוג אומגה 3 ותסומן C18:3 : CH3CH2CH=CHCH2CH=CHCH2CH=CH(CH2)7COOH.
מדוגמאות אילו ניתן להבין שחומצות שומן לא רוויות יכולות להיות או מסוג חד בלתי רוויות כלומר בעלות קשר כפול אחד בלבד או רב בלתי רוויות כלומר בעלות מספר קשרים כפולים או בלעז polyunsaturated fatty acid או PUFA .


חומצות שומן חיוניות :

הבדל נוסף בין חומצות השומן השונות נובע מיכולתו או חוסר יכולתו של הגוף לייצרן. חומצות שומן אותן הגוף מסוגל לסנתז מאבני בנין אחרות מכונות חומצות שומן שאינן חיוניות. חומצות שומן אותן לא ניתן לייצר בגוף ואספקן תלויה במרכיבי המזון בלבד מכונות חומצות שומן חיוניות . בתחילת המאה ה-20 כשעמדו החוקרים על נחיצותם של חומצות שומן אילו לחיים ולהתפתחות הן סווגו כויטמינים ואף זכו לשם ויטמין F בהמשך כשהובנה לאשורה הביולוגיה המולקולרית שלהן הם עברו סיווג מחדש לחומצות שומן.
למעשה גוף האדם (ובכלל קבוצת היונקים) אינו מסוגל לייצר שני סוגים של חומצות שומן : חומצה לינולאית וחומצה אלפא לינולאית (שאת מבנן כבר ראינו בפרק הקודם האחד היא מסוג אומגה 3 והשנייה אומגה 6). הסיבה לכך שחומצות אילו הינן חיוניות היא שהמנגנונים האנזימתיים בגופנו מסוגלים לייצר חומצות חד-בלתי רוויות עד העמדה של אומגה -9 אך לא מעבר לכך (כלומר לא בעמדה 3 או 6 ) ומכאן שגם איננו יכולים לייצר חומצות רב-בלתי רוויות בעמדות הללו. מתרכובות בסיסיות אילו מסוגל הגוף לייצר את שאר החומצות בעלות מבנה בסיסי דומה.
בהינתן שתי חומצות אילו מסוגל גוף האדם לייצר שורה ארוכה של חומצות שומן על בסיס שתי החומצות החיוניות ואילו מכונות במקובץ LCPUFA או long chain PUFA.
חשיבותן של חומצות שומן הן האומגה-3 והן האומגה-6 לתהליכים רבים וחשובים בגוף וההשפעות שיש לתזונה על הרכב החומצות הללו בגוף והתפקודים הפיזיולוגיים הנגזרים מכך היא למעשה הסיבה למאמר זה.

בתזונה קיימות 3 חומצות שומן מסוג אומגה-3 במזון שאנו אוכלים ורלבנטיות למטבוליזם שלנו והן מכילות שלד פחמני של 20 או 22 פחמנים : Docosahexaenoic acid -22:6 המכונה גם DHA , ?-linolenic acid 18:3, המכונה גם ALA ו- eicosapentaenoic acid 20:5 המכונה EPA.יש לציין ש- ALA נהפכת בגוף ל-EPA או DHA ע"י תהליך אנזימטי שהינו לא יעיל יחסית (כמות ההמרה נעה סביב 1 אחוז בלבד). שלושת החומרים הללו הינם תרכובות בסיס לקבוצת חומרים המכונה eicosanoid (שעל חבריה נמנים הפרוסטה-גלנדינים, הלויקוטריאנים והטרומבוקסנים ). תרכובות איקוזנואידיות המיוצרות מחץ שומן מסוג אומגה 3 הן בכלליות בעלות תכונות של הרחבת כלי דם, עיכוב קרישה, מניעת הפרעות בקצב הלב והפחתת דלקת.
חומצת השומן ההכרחית המשמעותי מסוג אומגה -6 היא חומצה לינולאית (LA) והיא מהווה חומר מוצא לתרכובות איקוזנואידיות שבסיסן ח. אראכידונית (AA) ושעליהן ניתן להגיד בכלליות שהן בעלות תפקידים הפוכים – פרו-אינפלמטוריות ומגבירות קרישה.
למעשה LA ו-ALA מתחרות על אותם אנזימים על מנת לייצר את הגרסאות ארוכות השרשרת DHA,EPA ו-AA. כך שלמעשה היחס בין כמויות שתי תרכובות הבסיס הללו יכול לקבוע את היחס בין ייצור התרכובות ההמשכיות או לחילופין צריכת מזונות עתירי אומגה-3 מונעת את הצורך בתחרויות ומאפשרת ייצור תרכובות מיטיבות הישר מחומרי הגלם, כך שככל שיש יותר ALA (אומגה-3) ייווצרו חומרים איקוזנואידים מטיבים בעלי השפעות רצויות בעוד שככל שיש יותר LA (אומגה-6) ייווצרו חומרים בעלי השפעות לא רצויות. למרות זאת עקב תהליכי ההיפוך האנזימטיים המוגבלים וכיוון שהגוף יכול לספוג את חומרי ההמשך EPA ו-DHA מהדיאטה יש חשיבות גדולה גם לקיום החומרים הללו בתזונה ולכמותם (הם נמצאים כאמור בכמות גדולה בדגים כגון סלמון וטונה).

אומגות בתזונה :

הבעיה היא כמובן שהתזונה המערבית עשירה מאוד בחומרים מסוג אומגה -6 (למשל שמן זרעי כותנה,שמן חמניות,שמן תירס,שמן סויה,שמן שומשום ובשר מחיות שהוזנו במזונות עתירי אומגה-6) ודלה יחסית בחומרים מסוג אומגה-3 .ההערכה טוענת שהיחס בין חומצות אומגה-3 לאומגה-6 שהיה 1:1 בעבר הרחוק הוא כיום 10:1 לטובת אומגה-6 במשטר תזונה אופייני בארה"ב (יש להניח שאנחנו לא שונים ככל הנראה בצורה משמעותית ממנו). מזונות עשירים בח. שומן מסוג אומגה-3 (EPA ו-DHA) הם דגים ופירות ים ושמנים המופקים מהם (שמן דגים), ALA ניתן למצוא בזרעי פשתן , שמן אגוזים, שמן קנולה, שמן דגים ושמן סויה (שמן סויה הוא מעט בעייתי כי הוא מכיל גם חומצות בעלות אומגה 6 ).

לפני שנעסוק בילדים כמה מילים על מבוגרים :

אילו מחקרים הדגימו את יעילותם של חומצות אומגה-3 במבוגרים :

הפרעות קצב :

מחקר בשם GISSI-prevesione בדק מעל 11.000 איש עם מחלת לב ידועה שטופלו באומגה-3 וויטמין E ביחד לחוד או בכלל לא. בסוף המחקר נרשמה ירידה משמעותית בקבוצה שטופלה באומגה-3 במספר מקרי המוות הפתאומי (ירידה של 45 אחוז) וכן ירדה של 20 אחוז בתמותה הכוללת. מחקרים אחרים הדגימו שאכן אין שינוי בתמותה מהתקפי לב באוכלוסיה הצורכת מזונות עשירי אומגה-3 אך יש ירידה בתמותה ממות פתאומי שמקורו ככל הנראה בהפרעות קצב תוצאות אילו היו נכונות גם בחולים בעלי מחלת לב ידועה וגם עבור כאלו שלא היו בעלי רקע של מחלת לב.

מחלת לב כלילית :

מספר מחקרים הדגימו שצריכה גבוהה של ALA כרוכה בירידת הסיכון לתחלואה במחלת לב כרונית ובאף בנסיגה בתחלואה כלילית קיימת שנבדקה באנגיוגרפיה.

יתר שומנים בדם :

ח. שומן מסוג אומגה -3 מפחיתות טריגליצרידים בדם בעיקר בחולים בעלי יתר שונים (טירגליצרידים) בדם. סקר שפורסם בנושא קקבע שצריכת 4 גר חומצות שומן ביום מורידה את רמת השומנים בדם (טריגליצרידים) ב-25 אחוז , אינה משנה את רמת הכולסטרול הכוללת ויכולה להשפיע על רמת ה-LDL בעליה של 5-10 אחוז וכן עליה של 1-3 באחוז ברמת ה-HDL.
מחקר שבדק חולים עם יתר שומנים בדם ושטופלו במפחית שומנים (סימבסטטין) עם או בלי תכשיר שהכיל DHA ו-EPA הראה שבחולים שקיבלו את חומצות האומגה- 3 חלה ירידה של 20-30 אחוז ברמת הטריגליצרידים וירידה של 30-40 אחוז ברמת ה-VLDL אך ללא שינוי ברמת הכולסטרול הכללית .

יתר לחץ דם :

חומצות אומגה -3 משפיעות על אנשים בעלי יתר לחץ דם וגורמות לירידה קלה בלחץ הדם. באנשים בעלי לחץ דם תקין – לא נמצאה השפעה כזו. מספר מטה-אנאליזות שנערכו על הנושא הדגימו ירידה של בין 2-5 ממ כספית כתגובה לשמן דגים במינון של 3-5 גר ליום.

אומגה-3 ותפקודי קרישה :

נראה שיש קשר ישיר בין כמות הצריכה של חומצות מסוג אומגה-3 וזמן הדימום (Bleeding time) , אך לא תוארו מקרים של הפרעות דמם עקב צריכה של חומצות שומן מסוג אומגה -3 וגם לא תוארה אינטראקציה מזיקה של ח. שומן אילו במשלב עם תרופות נוגדות קרישה.

לסקירה מקיפה בעברית בנושא ח. שומן ומחלות לב ניתן לפנות לסקירות שפורסמו בנושא בירחון הרפואה :
חומצות שומן אומגה-3, דגים, שמן דגים ומחלות קארדיוואסקולריות: עדויות על הקשר וסוגיות בנושא הצריכה במדינת ישראל מאת סיגל אילת-אדר, נסטור ליפובצקי, אורי גולדבורט ויעקב הנקין. "הרפואה" כרך 143, חוב' ח', אוגוסט 2004.
השפעת חומצות שומן מסוג אומגה-3 על גורמי סיכון למחלות לב מאת דניאל ים, גוסטבה קנר-בוט, אירנה גנין, מאיר שיניצקי ואליעזר קליינמן. "הרפואה" כרך 140, חוברת י"ב, דצמבר 2001.
או לאוסף מידע בנושא בקישור הבא :
http://www.nlm.nih.gov/medlineplus/druginfo/natural/patient-fishoil.html


חומצות שומן והתפתחות המח :

רקמת המח בחברי קבוצת היונקים מורכבת בעיקרה מתרכובות שומניות. בבדיקה שנערכה ברקמת מח מהקורטקס הפרונטלי נמצא שהיחסים בין ח. השומן השונות היו : 36% ח. שומן רוויות, 20% ח.שומן חד לא רוויות מסוג אומגה-9 בעיקר,וח. שומן רב-לא רוויות כגון ח. שומן מסוג אומגה 6– מסוג חומצה אראכידונית 10%, חומצות מסוג אומגה-3 – DHA – 15% ועוד אחרות. יש לציין שח. שומן אחרות מסוג אומגה-3 כגון ALA ו-EPA מהוות פחות מאחוז מח. השומן במח .
האחוזים הללו נמצאו גם ברקמות מח של יונקים אחרים כגון קופים ועברים למרות שיש הבדלים בריכוזים היחסיים בין אזורי מח שונים.
DHA , המהווה מרכיב חשוב ברקמת המח היא בעלת מטבוליזם משמעותי ברקמת המח ומועברת בעזרת הליכים אנזימתיים שונים ממעטפת התאים לסינפסות שם היא מהווה שליח משני ובהמשך מוחזרת לממברנה מפורקת או מהווה תרכובת בסיס לחומרים איקוזנואידים משככי דלקת.
2-8 אחוז מה-DHA המוחי עובר מטבוליזם כל יום וזמן מחצית החיים של התרכובת במח בתנאי תזונה עשירי ALA הינו 33 יום.
מחקר ענף בשנים האחרונות בדק את משמעות המטבוליזם והמחזור של DHA ברקמת המח של עכברים, קופים ובני-אדם בניסיון להבין את תפקידן של ח. שומן אילו בהתפתחות המח ובתפקודו.
במחקרים בעכברים נראה שיש קורלציה בין צבירת DHA ברקמת המח והתפתחות הנוירונים במח העוברי. כמו כן יש קשר בין DHA והפרשת פקטור הגדילה NGF כך שנראה ש-DHA חשוב מאוד לגדילת הנוירונים ויצירת הסינפסות במח העוברי.
מאידך – הגבלה בכמות ה-ALA הניתנת בדיאטה לנקבות עכברים הרות ולעוברים בהמשך הדרך מביא לירידה בכמויות ה-DHA המוחיות אך כאשר מוחזרת ה-ALA לתזונה חלה עליה הדרגתית בכמויות ה-DHA המוחיות.
מבחינה אנטומית לא נצפה הבדל משמעותי בכמות החומר האפור והלבן במוחן של חיות בעלות תזונה מופחתת בחומצות אומגה -3 אך נמצאו הבדלים מורפולוגים ופזיולוגיים באיזור הסינפסות .
הבדלים אילו נובעים הן מתפקודו של ה-DHA כשליח משני והן משינויים ממברנליים סינפטיים מביאים ככל הנראה לירידה בכמות נוירוטרנסמיטורים שונים באיזור החוץ תאי כגון סרוטונין אצטיל-כולין ודופאמין.
בחולדות שנולדו לאחר שהאם הוזנה בדיאטה דלת חומצות אומגה -3 נמצאה אכן ירידה בסרוטונין ובדופאמין המוחי . החזרה מוקדמת של אומגה-3 לתזונה הביאה לתיקון המצב. החזרה מאוחרת של אומגה-3 לתזונה הביאה לירידה קבועה בשחרור הסרוטונין במוחן של חולדות בוגרות.
ההשפעה ההתנהגותית של חוסר בחומצות אומגה-3 בחולדות היא רבת פנים. נמצאה פגיעה בתפקודים מוחיים שונים כגון למידה וזיכרון וכן תבניות התנהגות חריגות כגון חרדה, אגרסיביות ודיכאון. החזרת חומצות אומגה-3 לתזונה הביאה לשיפור בלמידה אך לא בחרדה.

בבני אדם DHA נאגר בכמות גדולה במח בטרימסטר האחרון להריון. בלידה מהווה DHA כ-9 אחוז מח. השומן הקורטיקליות ועד גיל עשרים עולה האחוז ל-15-20 אחוז בערך. ישנה התאמה בין כמויות ה-DHA וכמות החומר הלבן בקורטקס הקידמי במהלך החיים עד גיל 20.
נשאלת כמובן השאלה מה קורה בעדר כמות מספקת של חומצות אומגה-3 . בפגים שהוזנו בתזונה דלת DHA נמצאן רמות DHA נמוכות בכדוריות הדם ביחס לפגים שהוזנו בחלב אם וגם תכולת ה-DHA בקורטקס הייתה נמוכה יותר.
העובדה הסטטיסטית שבפגים יש נטייה מוגברת למקרי ADHD בשילוב עם החוסר ב-DHA הקיים בזמן הלידה בפגים מביאה חלק מהחוקרים לבדוק האם יש קשר בין הדברים. כיום עדיין אין הוכחה חד משמעית לכאן או לכאן אך תזונה עשירה ב-DHA הודגמה כמשפרת את מנגנון ההתבוננות (visual attention) בפגים. בנוסף, מספר תצפיות קשרו בין תזונה עתירת DHA או מזון עשיר בדגים של האם במהלך ההריון ובין יכולות קוגניטיביות כגון עיבוד נתונים מהיר יותר, הסחת דעת פחותה וכן שיפור בחדות הראיה בעוברים לאחר הלידה.

חומצות שומן בחלב אם :

תכולת השומן בחלב אם הינה בממוצע 3.7 גרם לכל 100 סמ"ק. השומן מהווה את המקור לכחצי מכמות הקלוריות שבחלב האם. לאחר הלידה המקור העיקרי ל-DHA הינו חלב האם או תמ"ל. יש קשר ישיר בין כמות ה-DHA בתזונת האם וכמותו בחלב ובמקביל גם צריכת שומני טראנס באה לידי ביטוי בחלב האם ומגדילה את ריכוזם בחלב בהתאם לצריכה בתזונת האם. יש לציין שתזונה עשירה ב-ALA לא מביאה לעליית כמות ה-DHA בחלב האם. מסיבה זו ניתן למצוא הבדלים משמעותיים בריכוז ה-DHA בחלב האם במדינות השונות בהתאם לכמות פירות הים והדגים הנאכלים באותו איזור גיאוגרפי. בעיקבות ממצאים אילו המליצו רשויות המזון בארה"ב בשנת 2002 על העשרת את התמ"ל ב-DHA.

חוסר ב-DHA בתקופה שלאחר הלידה והתפתחות נוירוקוגניטיבית :

אין תמימות דעים בין המחקרים השונים שבדקו נושא זה. מראש מדובר בנושא בעייתי כיוון שקשה לכמת את כמות ה-DHA בדיאטת האם במהלך ההיריון וכן קשה לוודא בנשים מניקות את תכולת ה-DHA בחלב האם. למרות זאת מחקרים שבדקו ילדים שניזונו מתמלים בעלי תכולת DHA ירודה ביחס לתמלים מועשרי DHA מצאו מספר סמנים נוירולוגים עדינים שהבדילו בין שתי קבוצות הילדים. הקבוצות נבדלו בחדות הראיה, במהירות עיבוד הנתונים , בתפקודים פסיכו-מוטוריים כגון יכולת פתרון בעיות ובחלק מהמחקרים נמצאו אף הבדלים במנות המשכל. ושוב למרות שנראה שיש חשיבות לקיומה של DHA בתזונת התינוקות לא מדובר בחומר פלא שהוספתו לתזונה יוצרת תינוקות פלא אלא בחומר חשוב המאפשר התפתחות מוחית תקינה שעדיף להימנע מחוסרים בו אך כמויות גדולות ממנו לא יביאו להתפתחות טובה יותר.

התפתחות שפה ראיה ויכולות קוגניטיביות בשלושת שנות החיים הראשונות – האם יש ל-DHA ו-ARA תפקיד :

הוספת חומצות שומן מסוג DHA ואחרות לתזונת התינוקות הינה נושא חום בעשור האחרון. רשויות רבות המליצו על תוספות אילו למרות שבספרות אין תמימות דעים לגבי יעילות תוספים אילו לגבי גדילה והתפתחות. ניתן למצוא מחקרים התומכים ביעילות התוספים לגבי התפתחות קוגניטיבית-שפתית-וראייתית בשנת החיים הראשונה לעומתם ניתן למצוא מחקרים שלא הדגימו השפעות דומות. כולם מסכימים שיש להוסיף לתזונת התינוקות את תרכובות הבסיס ALA ו- אלפה –LA אך השפעת הוספת התוצרים DHA ו-ARA נמצאת עדיין תחת סימן שאלה.
בסוף שנת 2006 התפרסם בירחון הפדיאטריקס מאמר שבדק אוכלוסיות ילדים שלתזונתם הוספו ח. שומן ארוכות מסוג DHA וחומצה אראכידונית (ARA) עד גיל שנה מול אוכלוסיית ילדים שלהם הוספו תרכובות הבסיס ALA ו-אלפא LA . החידוש במחקר היה בדיקת מעקב שבוצעה בגיל 39 חודש ועקבה אחר הקבוצות שטופלו עד גיל שנה. נתאר את ממצאי המאמר הנוכחי אל מול מאמרים דומים שפורסמו בעבר.
הילדים חולקו ל-3 קבוצות. הראשונה שהכילה 65 ילדים הוזנה בתמ"ל. השניה שכללה 65 ילדים אף היא הוזנה בתמל מועשר ב-DHA והשלישי שבה היו 66 ילדים הוזנה בתמל שהעושר הן ב- DHA והן ב-ARA. קבוצת בקרה נוספת של 80 ילדים הוזנה בחלב אם בלבד לפחות למשך 3 חודשים. בגיל 39 חודשים עברו הילדים בקבוצות השונות מבחני IQ המקובלים בגיל זה וכן הערכה שפתית/לשונית ומבחני ראיה. כמו כן נבדקו מדדי גדילה ובדיקות דם שונות.
למעשה לא נמצאו הבדלים בין הקבוצות השונות שנבדקו והחוקרים מדווחים על ממצאים דומים בכל התבחינים שעברו הילדים הן סביב גיל שנה והן בגיל 39 חודש. תופעות לוואי עקב הוספת התוספים לא נמצאו . כך שנראה שאין יתרון משמעותי לתוספות הללו על פני הוספת חומרי הגלם.

חוסרים בגיל הילדות :

התיאור הראשון של חוסר אנושי פתולוגי בחומצות מסוג אומגה-3 פורסם רק בשנת 1982 בילדה בת 6 שטופלה בהזנה תוך ורידית עקב מחלת מעיים ובדיעבד הסתבר שהתזונה הייתה נטולת ALA . בבדיקת דם נמצאה ירידה של 17 אחוז ברמת ה-DHA אך לילדה היו תופעות עוריות דמויות דרמטיטיס והפרעות נוירולוגיות שכללו טשטוש ראיה, נוירופתיות והפרעות התנהגות. לאחר הוספת ALA לתמיסת המזון חלפו התופעות המתוארות.
מקרה זה מהווה פתח לדיון בקשר שבין תרכובות אומגה-3 והפרעות התנהגות שונות בילדים ובמבוגרים.

אומגה-3 ופסיכופתוגניזה :

ההבדלים הפסיכו-נוירולוגים ,כביכול, בין אוכלוסיות ילדים שהזנו בתזונה דלת DHA לאילו שהוזנו בתזונה עשירה ב-DHA מכוונים לכך שלחומרים אילו יתכן ויש השפעה על תהליכי חשיבה והתנהגות. מחקרי חיות מצביעים גם כך שחוסרים עובריים ב-DHA גורמים לשינויים קבועים במערכת הדופמינרגית שבמערכת הלימבית הידועה כחשובה במצבים כגון סכיזופרניה ואולי גם ב-ADHD.מעבר לכך כיוון שצבירת ה-DHA במח המתבצעת בעיקר בטרימסטר האחרון לפגים קיימת מראש בעיה בנושא. העובדה שאחוז הפרעות הריכוז והקשב גובה יותר בפגים יכולה לרמז על הקשר בין שתי התופעות אך מאידך לא ברור האם תזונה עשירת DHA יכולה להביא להיפוך התופעה לאחר לידת הפג. במחקרים על חולדות נמצא שיש חלון הזדמנויות צר לאחר הלידה לשיפור מצב המערכת הדופמינרגית . הוספת DHA בזמן זה מביאה לשיפור התפקוד בטווח הארוך , החמצת החלון – אומנם משפרת את כמות ה-DHA המוחי אך לא מביאה לשיפור תפקוד המערכת הדופמינרגית.
לאור זאת בדקו החוקרים האם יש הבדלים בריכוז ה-DHA בכדוריות האדומות בין ילדים הסובלים מ-ADHD ובין אוכלוסיית ילדים רגילה. מספר מחקרים אכן הוכיח הבדלים משמעותיים בריכוזים האומגה-3 בין שתי הקבוצות. בהמשך ניסו מספר קבוצות מחקר לספק תוספי DHA ו-EPA כניסיון טיפולי בודד או משולב ב-ADHD ולאחרונה אף בהפרעות מסוג DCD החופפות/משיקות ל-ADHD. תוצאות הניסויים שפורסמו לא אחידות. בעוד שמספר מחקרים הראו שיפור תחת בזונה עשירת אומגה-3 אחרים לא הצביעו על יעילות טיפולית כלשהיא . לאור העדר ניסוי כפול סמיות פרוספקטיבי בקנה מידה גדול העוסק בנושא לא ניתן כרגע להגדיל את האפשרות הטיפולית הזו כמבוססת אך יתכן ויש מקום לנסותה כטיפול נוסף במקרים בהם אין תגובה יעילה לטיפול מקובל. ניתן לשער שהסיבה לחוסר התגובה היעיל ל- DHA בגילאים מבוגרים הינו החמצת חלון ההזדמנויות הטיפולי שלאחר הלידה וחוסר היכולת להשפיע על המערכת הדופמינריגית לאחר שנסגר חלון הזמן להתערבות.

אומגה-3 והפרעות ריכוז וקשב (ADHA):

כאמור קיים קשר בין רמות נמוכות של חומצות שומן ארוכות רב-לא רוויות LC-PUFA והפרעות התנהגות שונות. הקשר הזה נמצא גם במקרים של ADHD. מהותו של קשר זה עדיין לא ברורה ולא ברור מהו המנגנון המדויק הקושר בין ח. השומן ובין הפרעת הריכוז והקשב. בחלק מהילדים עם ADHD דיווחו מספר מחקרים על רמות נמוכות של ח. שומן חיוניות. כמו-כן חלק מהילדים בעלי הפרעת ריכוז וקשב מציגים סימנים פיזיים השכיחים בחוסרים של ח. שומן חיוניות כגון עור יבש, קשקשת, שיער יבש, פיצול של הציפורניים ולעיתים צמא מוגבר (בספרות ניתן למצוא את הגדרה skin/thirst symptoms) . למרות שמספר מחקרים הדגימו רמות נמוכות של חומצות מסוג אומגה 3 ו-6 בדמם של ילדים עם ADHD מעולם לא הוכח קשר ישיר בין ADHD וחוסר אמיתי בח. שומן חיוניות כך שאם קיים קשר כזה הוא נמצא בהמשך הדרך של מטבוליזם חומצות השומן ולא נובע מסתם חוסרים בתרכובות הבסיס. כמו כן גם המחקרים שמוצאים קשרים אילו מדווחים על כך שרק 40 אחוז ומטה מהילדים עם ADHD - סובלים מסימני העור/צמא כך שנראה שגם אם קיים קשר כזה הוא אינו הסיבה היחידה להפרעת הריכוז והקשב אך יתכן והוא אחראי על חלק מהמקרים.
בכל מקרה לאור התצפיות הללו ניסו מספר חוקרים לבדוק שינוי בהתנהגות הילדים תחת תוספות של חומצות אומגה -3. המחקרים שבוצעו נבדלים באוכלוסיות שנבדקו ובסוג ח. השומן שניתנו כתוספת וקשה להסיק עדיין מסקנות חותכות אך התוצאות לטעמי היו מאכזבות למדי ולמרות שבחלק מהמדדים שנבדקו חל שיפור מסוים בסך הכול – לא ניתן להתרשם שמדובר במהפך טיפולי. למרות זאת ולאור השיפור שכן נמצא בחלק מהמחקרים לא ניתן לפסול ניסיון טיפולי ויש להמתין למחקר גדול רב תחומי בעל בקרות מתאימות שיפתור שיצביע על כיוון שרך בנושא.

חומצות שומן ודיכאון :

נראה שקיימת התאמה בין כמות צריכת הדגים הלאומית וכמות הדיכאונות בלאומים שונים. במדינות בעלות צריכת דגים גבוה כיפן ואיסלנד כמות הדיכאונות נמוכה. כמו כן בחלק מהמחקרים מודגמת עליה בכמויות הסובלים מדיכאון, חרדה והתאבדויות באזורים הסמוכים לקוטב ככל שחלה הסטה מהתזונה המסורתית מבוססת הדגים לתזונה מערבית. מאידך מספר מאמרים לא הצליחו למצוא את הקשר הנל. יתכן ואחת הסיבות לכך היא שהשפעת מאכלי הים על תסמונות מצב הרוח השונות (כולל דיכאון אחר לידה) הינה משמעותית יותר בנשים ביחס לגברים (בעיקר בדיכאון שלאחר לידה...) ובמחקרים שהיו מבוססי אוכלוסיה גברית לא נמצא ההשפעה.
במחקרים מצומצמים נמצא קשר ישיר בין כמות ה-ARA ו-EPA בכדוריות הדם האדומות וחומרת הדיכאון כלומר ככל שהרמה הייתה נמוכה יותר דרגת הדיכאון הייתה משמעותית יותר.מחקרים אחרים הראו שיש חשיבות גם ליחס שבין חומצות האומגה-3 לאומגה-6 וככל שהיחס היה לרעת האומגה 3 כך היה הדיכאון חמור יותר.


מהן כמויות ח. השומן הנדרשות בדיאטה :

במבוגרים המלצות ה-american heart association הן ל-1 גר ח. שומן מסוג אומגה 3 ביום. לרוב יש צורך ב2-3 גר ח. שומן ממקור "מסחרי" לצורך הגעה לרמת צריכה של 1 גר ליום. לחילופין מומלצת יותר הדרך הטבעית והיא צריכת שתי מנות דג בשבוע .יש ל ורך כמובן דגים עשירים באומגה 3 (מדובר בדגים שמנים כגון סלמון או מקרל) וכמובן שמדובר בדגים טריים ולא קפואים ולא מטגנים.
הכמויות הדרושות לילדים לא ממש ברורות מהספרות הרפואית כך שאין דרך כרגע לחישוב לקילו. מה גם שאין המלצה לספק חומצות מסוג אומגה -3 בקפסולות לילדים. למעשה כל הטיפולים היום מתבססים על מחקרים ולא על המלצת רשויות רשמית ולא ברור אילו מינונים מתאימים לאילו תופעות מפאת קבוצות המחקר הקטנות שהבן מדובר.

תופעות לוואי :

ברוב המקרים אכילת דגים פעמיים בשבוע כמומלץ אינה כרוכה בתופעות לוואי למעט לרגישים לפירות ים ודגים. יש לציין בחלק מדגי הים יש ריכוזים של מתכות כבדות וחומרים רעילים אחרים ולכן צריכה מוגזמת של דגים עלולה דווקא להיות מסוכנת יש להתחשב בעובדה זו גם בזמן הריון והנקה. דווקא בתחום זה שמן דגים הינו בטוח יותר כי הוא מכיל פחות כספית מאשר בשר הדג. קפסולות שמן דגים עלולות גרום לחוסר נוחות ביטנית ולעיתים הרגשות מלאות ושלשולים ולעיתים אף לריח דגים.
בחולי סכרת מסוג 2 יכולים לחול שינויים ברמת הגלוקוז ויש לעקוב אחר מצב החולים ואיזונים לאחר תחילת טיפול בשמן דגים.
ויטמין E עלול להתדלדל תחת טיפול ממושך בשמן דגים ולכן ברוב התכשירים מוסף ויטמין זה חיצונית.
כאמור יכטלים לתחולל שינויים ברמות השומנים בדם ויש לעקוב אחר פרופיל הושמנים לאחר התחלת טיפול. כמו כן עלולות להתרחש אינטראקציות עם תכשירים הפועלים על קרישת הדם ויש לשקול את הטיפול בחולים המטופלים בתרופות נוגדות קרישה.

לסיכום:

אין ספק שהשינויים בתזונה שהתחוללו במאות השנים האחרונות העבירו את עיקר מסת ח. השומן הנצרכות לכיוון החומצות מסוג אומגה-6. צריכת חומצות שומן מסוג אומגה-3 ושינויי היחס בינה לבין אומגה-6 בתזונה היא מן הסתם חיובית ותורמת לאורח חיים בריא , בנוסף נדרשות ח. השומן מסוג אומגה 3 לבניית רקמת מח והתפתחות תקינה של המח ומערכת הראיה החל מתקופת ההיריון . לגבי השפעת תוספים כאלו ואחרים המכילים ח. שומןם מסוג אומגה-3 על פעילויות מוחיות כאלו ואחרות – ברוב המקרים לא ברורה השפעתן ויש להמתין למחקר ענף יותר בתחום לפני שנוכל לקבוע דיעה מוצקה לכאן או לכאן.

ביבליוגרפיה :

1) Innis SM Trans fatty intakes during pregnancy, infancy and early childhood Atherosclerosis Supplements 7 (2006) 17–20
2) Fleith M. Dietary PUFA for Preterm and Term Infants: Review of Clinical Studies Critical Reviews in Food Science and Nutrition, 45:205–229 (2005)
3) Alexandra J. Richardson AJ ; Montgomery PA Randomized, Controlled Trial of Dietary Supplementation With Fatty Acids in Children With Developmental Coordination Disorder The Oxford-Durham Study Pediatrics 2005;115; 1360-1366.
4) Nancy Auestad et al. Visual, Cognitive, and Language Assessments at 39 Months: A Follow-up Study of Children Fed Formulas Containing Long-Chain Polyunsaturated Fatty Acids to 1 Year of Age Pediatrics 2003;112;177-183
5) Antalis CJ et al. Omega-3 fatty acid status in attention-deficit/hyperactivity disorder. Prostaglandins, Leukotrienes and Essential Fatty Acids 75 (2006) 299–308
6) McNamara RK; Carlson SE Role of omega-3 fatty acids in brain development and function:Potential implications for the pathogenesis and prevention of psychopathology Prostaglandins, Leukotrienes and Essential Fatty Acids 75 (2006) 329–349
7) Hibbeln JR et al. Healthy intakes of n_3 and n_6 fatty acids: estimations considering worldwide diversity Am J Clin Nutr 2006;83(suppl):1483S–93S.
8) McCann JC, Ames BN Is docosahexaenoic acid, an n–3 long-chain polyunsaturated fatty acid, required for development of normal brain function? An overview of evidence from cognitive and behavioral tests in humans and animals ; American Journal of Clinical Nutrition, 2005; Vol. 82, No. 2, 281-295
9) Dariush Mozaffarian, MD, DrPH; Eric B. Rimm, ScD Fish Intake, Contaminants, and Human Health Evaluating the Risks and the Benefits JAMA. 2006;296:1885-1899.
10) Parker G Omega-3 Fatty Acids and Mood Disorders Am J Psychiatry 2006; 163:969–978)


יש הערות או הארות ? אנא שתפו את כולם תגובות יתקבלו בברכה בפורום הרופאים

 
לדף הבית