ילדים בחדשות
אויר חם - טיפול יעיל בכינים ללא חומרים נוספים :

An Effective Nonchemical Treatment for Head Lice : A Lot of Hot Air

Brad M. Goates

PEDIATRICS Vol. 118 No. 5 November 2006, pp. 1962-1970

כינים הן אחת הבעיות הבלתי פתורות של גיל הילדות . הורים מתוסכלים רבים מנסים כל תכשיר או פטנט חדש על מנת לנסות להפטר מהמטרד ולרוב מגלים שהכינים לא ממש מתרשמות ממאמציהם. ידועות כיום 3 דרכים להתמודד עם המטרד האינסופי הזה - סירוק במסרק צפוף, שימוש בתכשירי חפיפה טבעיים שונים המכילים שמנים כאלו ואחרים (תכשירים כגון נפט וכדומה אסורים ועלולים לגרום לנזקים משמעותיים !) ושימוש בחפיפות של חומרים בעלי יכולת לקטילת הכינים וביציהם . הבעיה היא שלאורך השנים פתחו הכינים עמידות לרוב התכשירים מהסוג האחרון ולמעשה יעילות הטיפול הטבעי והתרופתי כיום אינן נבדלות האחרת מהשנייה בצורה משמעותית ושתיהן לא מספקות פתרון יעיל בחלק לא קטן מהמקרים. לפני כשנה התפרסם מאמר שהדגים את יעילותו של ספרי על בסיס סיליקון העוטף את הכינים ולמעשה חונק אותן ומספק פתרון יעיל מאוד בטיפול חד פעמי – אך התכשיר עדיין לא יצא לשיווק המוני.

במאמר שהתפרסם לאחרונה בירחון המוביל ברפואת ילדים מדווח על שיטה פשוטה ויעילה להשמדת כינים ללא עזרה של חומרים כלשהם – אויר חם (נו איך לא חשבנו על זה קודם ?).

החוקרים פתחו את הרעיון על סמך תצפית מלפני 60 שנה שבה נמצא שכיני גוף (הדומות מאוד לכיני ראש) נקטלות ע"י אויר חם בטמפרטורה של 50 מעלות למשך 5 דקות. תצפית דומה פורסמה לפני כ-10 שנים גם עבור כיני הראש ובאותו מחקר נמצא גם שהביצים עצמן נקטלו לאחר חשיפה לאוויר בטמפרטורה של 55 מעלות למשך 90 שניות. סיבת המוות היא ככל הנראה היסדקות של מעטפת הכינים ומעין פיצוץ של מעטפת הגוף שלהן. החוקרים בדקו 6 שיטות שונות של העברת אויר חם לראש ברובן השתמשו במכשירי פאן רגילים הקיימים בכל בית. משך הטיפול היה 30 דקות ונמצא שבכולן הייתה יעילות קטילת הכינים נמוכה יחסית סביב כ-20 עד 40 אחוז אך קטילת הביצים הייתה יעילה מאוד - סביב 98 אחוז . הבשורה הגדולה הייתה שבביקורת לאחר כשבוע נמצא שרוב הנבדקים היו נקיים מכינים כלומר לאוויר החום הייתה השפעה ארוכת טווח על הכינים שנשארו חיות. הטיפול היה יעיל מאוד למעשה בכל הנבדקים ולא גרם לתופעות לוואי מיוחדות. ויש לציין שדובר בטיפול בודד של 30 דקות. סה"כ מרשים מאוד.

לטעמי מדובר באחד המאמרים החשובים ביותר שהתפרסמו לאחרונה – השיטה קלה לבצוע נטולת תופעות לוואי והסיכוי שהכינים יפתחו לה עמידות – זניח.

אז איך בדיוק עושים את זה : תמותת הכינים דורשת חימום מהיר ומבין השיטות שתארו החוקרים הישימה ביותר לדעתי היא הבאה: יש לחלק את השיער ל-10 מקטעים כשאת השעיר מכל מקטע יש לאגד בעזרת סיכה. על כל מקטע שיער יש להפעיל פאן בעוצמה גבוה (היי) למשך 3 דקות כשהוא מכוון בעיקר לבסיס השיער – ולאיזור הקרוב לקרקפת שם נמצאות רוב הביצים החיות והכינים אך יש לטפל לאורך כל השיער .יש לעבור ממקטע למקטע כשאורך הטיפול כולו סביב 30 דקות (עשרה מקטעים – כל אחד 3 דקות בה"כ 30 דקות).

למרות שהחוקרים בדקו את יעילותו של טיפול חד פעמי – שווה לנסות 2 טיפולים בטווח של 5 ימים הבדל בין הטיפול הראשון לשני. במקביל חשוב מאוד לבצע סירוק של השיער לפני ואחרי הטיפול הן כדי לדעת האם יש עדיין כינים חיות והן כדי לנטרל ביצים שנשארו בחיים לאחר הטיפול.

אויר חם יכול לגרום לרגשת אי נוחות ואף נזק לקרקפת ולכן יש לעמוד עם הילד בקשר כל הזמן וכמובן לא לקרב את המכשיר יתר על המידה לקרקפת (זכרו אנחנו מנסים לחסל רק את הכינים) .לאור הרעש שיוצר הפאן – יש להסכים על סימן כלשהוא שבהינתנו – יש להפסיק את הטיפול לכמה דקות או להפחית את העוצמה לנמוכה למשך 30 שניות ואז לחזור שוב לעוצמה גבוה. ושוב הכול מול הילד ורק בהסכמתו. והכי חשוב – לספר לי איך זה עובד.

סיפורים לפני השינה (מיתוסים ואמת לגבי שנת ילדים) :

שינה בילדים היא נקודה כאובה במשפחות רבות. ידיעת העובדות האמיתיות אודות שינה בילדים יכולה לעזור במקרים רבים. ההתייחסות כאן היא בעיקר לילדים גדולים יותר ולא לתינוקות כיוון שלעיתים קרובות הנושא מעט מוזנח בשכבת גיל זו. יש לציין שילדים רבים יושבים אל תוך הלילה מול המחשב או אמצעי מדיה אחר וההורים לא תמיד מערכים נכונה את חסר השינה המתפתח אצל הילדים ואת ההשלכות שיש לנושא על חיי היומיום.
מידע מרובה נמצא ברשת אודות בעיות שינה למשל המכון הלאומי האמריקאי לשינה הנמצא בכתובת : www.sleepfoundation.org או האקדמיה האמריקאית לרפואת שינה הנמצא באתר : www.aasmnet.org .

נסקור בקצרה מספר מיתוסים שכיחים הנוגעים לשנת ילדים ואת האמת שמאחוריהם :

יש ילדים שלא זקוקים להרבה שינה :

במבוגרים 8 שעות שינה בלילה מביאות לתפקוד מיטבי במהלך היום. אומנם יש שונות בין אנשים שונים אבל בממוצע זה המספר. יש אנשים הטוענים ששעות שינה מועטות מספקות אותם אך רוב הסיכויים שהם פשוט מתפקדים פחות טוב ומשלימים את החסכים לפרקים. אומנם בילדים המחקר פחות ענף מבמבוגרים אבל למרות שקיימים בילדים יש הבדלים אישיים בכמות השינה הנדרשת , בכל גיל יש כמות שעות שינה ממוצעת הנדרשת לתפקוד תקין. ילד שישן היטב ומלא את מכסת שעות השינה שלו יקום מעצמו ומצב רוח טוב לקראת יום חדש ומלא פעילות. הוא לא נרדם בדרך לגן במכונית עירני במהלך כל הים (בהנחה שכבר אינו ישן שנת צהריים) או עירני בשעות הפעילות וישן רק בשעות המקבלות לפי סדר יומו ולא "משלים" שעות שינה בסופי שבוע.

כמות שעות השינה היומית הנדרשת (בממוצע) לפי גיל :

2-12 חודש : 14-15 שעות
12-36 חודש : 12-14 שעות
3-6 שנים : 11-13 שעות
6-12 שנים : 10-11 שעות
12-18 שנים : 8.5-9.5 שעות

חוסר שינה גורם לך להיות "חד" פחות אך אינו מזיק בטווח הארוך :

מספר מחקרים מצביעים על כך שלאורך זמן מיעוט של שעות שינה או שעות שינה באיכות נמוכה יכולות לפגוע הן בבריאותו המנטלית של הילד והן בבריאתו הפיזית. יש למשל קשר הדוק בין הפסקות נשימה חסימתיות בשינה והתפתחות מצבים דמויי הפרעת ריכוז וקשב. כמו כו הודגם שקיימת עליה בנטייה לפגיעה מתאונות בילדים עם הפרעות שינה.

שינה מרובה בסופי-שבוע יכולה לפצות על חוסר שינה במהלך השבוע :

שעות שינה לא מספקות מביאות עם הזמן ליצירת "חוב שינה" וכמו בחובות אחרים בסופו של דבר יש לפרוע את החשבון. הבעיה היא ששעות החוב הללו יוצרות הרעה יומית הן בתפקוד המנטלי : חשיבה איטית, עצבנות ונטייה למצבי רוח , חוסר מוטבציה וכדומה. שינה ממושכת בסופי שבוע גם פוגעת ביכולת לחזור לתבנית שינה מוגדרת במהלך השבוע עקב שבירת "סדר השינה " הרגיל.

ילדים יכולים להירדם עקב שיעור משעמם, חדר כיתה חם, קיבה מלאה וכיוצא באילו :

אם הילד ישן היטב לא קיים המורה שיצליח להרדים אותו. יש רק שני דברים שיכולים לגרום לילד להירדם במהלך הלימודים בבי"ס – מיעוט בשעות שינה או איכות ירודה של השינה. אומנם תנאים סביבתיים כאלו ואחרים יכולים לחשוף בעיית שינה שהייתה ממוסכת אך לא הם הגורמים להרדמות.

בני עשרה הרוצים להמשיך לישון בבוקר הם סתם עצלנים :

התבגרות עושה עוד דברים חוץ מגדילה והשתוללות של ההורמונים. התבגרות גם משפיעה על תבניות השינה . אחד השינויים הוא הסטה של שעות ההרדמות לשעות מאוחרות יותר ובמקביל הסטה של שעת ההתעוררות לשעות מאוחרות יותר. כלומר תבנית של שינה מוקדמת-התעוררות מוקדמת השכיחה בכיתות היסוד – משתנה. כמובן שהמתבגרים עדיין זקוקים לשעות השינה שלהם (נניח 9) כך שנוצרת דילמה בין שעת ההרדמות המתאחרת המוכתבת ע"י הביולוגיה ושעת ההתעוררות המוקדמת המוכתבת ע"י ביה"ס. עצלנות בכל מקרה – זה לא.

ניתן ללמוד לבחינה כל הלילה שלפני ואז להגיע חדים ורעננים לבחינה כשהחומר עדיין לא נשכח :

מחקרים מראים בצורה חד משמעית שהיכולת להתרכז ללמוד ולבצע פעילות מנטלית יורדת בצורה דרמטית לאחר 16 שעות נטולות שינה. שינה חשובה לקיבוע הזיכרון ולכן לפני בחינה יש להפסיק ללמוד מוקדם לישון היטב ולהיות מוכנים למאמץ המנטלי בבוקר .

השמנה ומשקאות ממותקים :

PEDIATRICS Vol. 117 No. 3 March 2006, pp. 673-680
Cara B. Ebbeling et al.

השמנה הפכה להיות המגיפה של המילניום השלישי. שעור הילדים ובני הנוער בעלי עודף משקל נמצא בשיא חסר תקדים בכל המדינות המפותחות. השמנת יתר נובעת הן מתבניות האכילה הנרכשות במהלך הילדות , מחוסר פעילות גופנית ומסוגי מזונות מרובי קלוריות שמקורן בסוכרים ובשומנים. פן נוסף של הבעיה נובע מחוסר מוכנותם של ההורים להתמודד עם הבעיה ראשית, בהודאה בכך שקיימת בעיית משקל ושנית בשינוי תבניות האכילה וההתנהגות בבית.
במאמר שלפנינו ניסו הכותבים לבדוק האם צריכת משקאות מוגזים ממותקים למיניהם כרוכה אף היא בהשמנה.
103 בני נוער בגילאים 13-18 הצורכים משקאות ממותקים גויסו למחקר וחולקו לקבוצה "טיפולית" וקבוצת בקרה. הקבוצה הטיפולית קבלה על עצמה לצרוך משקאות דלי קלוריות שסופקו ע"י עורכי המחקר. קבוצת הבקרה המשיכה בשתייה כמקודם.
סה"כ חלה ירידה של 82% בצריכת משקאות ממותקים בקבוצת ה"טיפולית". משקל הגוף ומדד –BMI (מדד המתחשב במשקל הילד ובגובהו לצורך תקנון המסה ליחידות בנות השוואה בין הילדים העלי גודל שונה) נמדדו בסיום המחקר שארך 25 שבועות.
נמצא שבאופן כללי לא היה הבדל סטטיסטי בין הקבוצות במדדי המשקל וה-BMI אך אם נבדקה רק קבוצת הילדים שהיו באחוזוני המשקל הגבוהים חלה ירידה משמעותית הן במשקל והן ב-BMI . כלומר בילדים בעלי עודף משקל הימנעות ממשקאות ממותקים מומלצת כחלק מההתערבות הכללית במנהגי האכילה.
הערה: אין ספק שמשקל עודף אינו נגרם דווקא משתית משקאות ממותקים או רק מאכילת ממתקים אלא משילוב של גורמים רבים ושונים אבל גם שינויים קטנים הינם צעדים בדרך הנכונה. יש לזכור שילדים בעלי עודף משקל נמצאים בסיכון גבוה יותר להפוך למבוגרים בעלי עודף משקל. ככל שההתערבות מתבצעת בגיל צעיר יותר היא טובה יותר.גם בריאות השיניים תהנה מאוד מהמנעות משתית משקות ממותקים אך יש לשים לב שהמשקאות המומלצים לילדים אינם משקאות בעלי ממתיקים מלאכותיים שונים אלא פשוט – מים !

טלוויזיה ופעילויות אחרות :

Time Well Spent? Relating Television Use to Children's Free-Time Activities
Pediatrics 2006; 117: e181-e191
Elizabeth A. Vandewater, David S. Bickham, and June H. Lee

צפייה מרובה בטלוויזיה קושרה עם השנים במגוון של תופעות מזיקות. עודף צפייה בטלוויזיה נקשר להשמנת יתר, הפרעת ריכוז וקשב, התנהגות אלימה ועוד. המאמר שלפנינו יצא לברר האם צפייה בטלוויזיה גורמת להימנעות מפעילויות אחרות . 1712 ילדים בגיל 0-12 נבדקו לגבי מספר שעות הצפייה היומיות בטלוויזיה כמו כן נבדק הזמן בו בילה הילד עם הוריו ,בפעילות של משחק יוצר,זמן שבילה הילד עם אחיו, זמן קריאה או האזנה לסיפור והזמן שבו הכונו שיעורי הבית.
התוצאות של מחקר זה הדגימו שכמות הזמן בו בילה הילד מול הטלוויזיה לבדו או עם הוריו נמצאת ביחס הפוך לכמות הזמן שבילה יחד עם ההורים והאחאים בפעילויות אחרות. בילדים בני 7-12 נמצא שזמן הצפייה היה ביחס הפוך לזמן הכנת שיעורי בית ולזמן שהוקדש למשחק יוצר (במיוחד בילדים מתחת לגיל 5). לא נמצא קשר בין זמן הצפייה והזמן שהוקדש לקריאה או להאזנה לסיפור.
זהו אחד המחקרים הראשונים שבדק בצורה קפדנית את השפעתה של הטלוויזיה על פעילויות שונות. לשימחת כולם,הילדים המשיכו לקרוא ולהאזין לסיפורים למרות משך הצפייה במקלט הטלוויזיה אך לעומת זאת הקדישו פחות זמן לשיעורי בית ולפעולות הדורשות הפעלת דמיון כמו משחק ואינטראקציה עם המשפחה.
ניתן לסכם ולקבוע שיש לאפשר צפייה בטלוויזיה למשך זמן קצוב ולא ארוך ולהשתדל לבחור תכנים מעשירים יותר בזמן הצפייה כל שתהיה לילד גם אפשרות להשתמש במוחו ובכישוריו החברתיים במהלך שהותו בבית.

מעשי אבות וגדילת בנים

Sex-specific, male-line transgenerational responses in humans

Marcus E Pembrey et al

European Journal of Human Genetics advance 14 December 20

כולנו מכירים את המשפט המפורסם "אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהנה" אבל מעטים יודעים שהמשפט זה מתאר התרחשויות יומיות המתחוללות בחומר הגנטי שלנו.
השפעת הסביבה על תנאים כימיים שונים בגוף מביאה גם לשינויים קלים המתרחשים על פני החומר הגנטי שבתאי הזרע ותאי הביצית. יש לשים לב שלא מדובר בשינויי של החומר הגנטי עצמו - הדנא נשאר כפי שהיה ותנאים סביבתיים אינם יכולים לשנותו.
בעבר נמצא שתזונת האם בשנות ילדותה היא בעלת השפעה על גדילת בנותיה .החוקרים במחקר זה בדקו את משקל הגוף של בנים של אבות שהחלו לעשן טרם גיל 11. זוהו 166 אבות שהחלו לעשן טרם גיל 11. נתוני גדילת ילדיהם הושוו לילדים שאבותיהם החלו לעשן לאחר גיל 11.
נמצא שבגיל 9 היה משקלם של בני המעשנים הצעירים גדול יותר משל בניהם של מי שהחלו לעשן בגיל מאוחר יותר. לא נמצאה השפעה של משקלן של הבנות לאותם אבות.
החוקרים המשיכו ובדקו כיצד משפיעה תקופה של רעב בגיל הילדות על התפתחותם של צאצאים של דור שני ושלישי לאותם "ילדים רעבים". החוקרים מצאו בעזרת מאגרי מידע המתעדים התפתחות ילדים ובני משפחותיהם מאז 1890 שלתקופות רעב סביב גיל 12 יש השפעה על סיכויי התמותה של הצאצאים גם בדור השני וגם בדור השלישי בהתאם למגדר (כלומר תזונת הסבתא השפיעה על הבת והנכדה בעוד תזונת הסב השפיעה על הבן והנכד) ונכדיהם של סבים שסבלו מרעב סביב גיל 12 חיו יותר שנים מהצפוי לאוכלוסיה הכללית.
החוקרים הסיקו שלמעשה מדובר בעדות ליחס בין תנאי סביבה ותורשה כשהתווך נעשה ע"י כרומוזומי המין. כלומר קיים מגנון כלשהוא המכונה מנגנון של שינויים "אפיגנטיים" המביא לשינויי כלשהוא המתרחש סביב החומר הגנטי בלא לשנותו ןהמאפשר את שיפור ההתמודדות של הצאצאים בהתאם להשפעת הסביבה על ההורים. ובקיצור כל דבר שאנו עושים משאיר עקבות גם במקומות הכי לא צפויים.

משקל הלידה וחיבה לטעם מלוח

Salty taste acceptance by infants and young children is related to birth weight: longitudinal analysis of infants within the normal birth weight range

European Journal of Clinical Nutrition 23 November 2005

Stein LJ, BJ Cowart, GK Beauchamp

הורים רבים מדווחים כבר בגיל צעיר – "הילד שלי לא אוהב מאכלים מתוקים אבל "מת" על מאכלים מלוחים". במחקר שלפנינו מצביעים החוקרים על כך שהנטייה הזו קיימת כבר ברחם. יש לציין שמחקרים המצביעים על העדפת טעם מולדת עקב מנהגי האכילה של האם פורסמו כבר בעבר ובכך אין חידוש אך במחקר זה שפורסם לאחרונה מדווח על הקשר בין משקל הלידה ונטייה לטעם מלוח. כידוע קיימים הבדלים בנטייה האישית אחר מאכלים מתוקים ומלוחים. החוקרים בדקו 80 תינוקות בריאים בני חודשיים ששקלו בלידתם מעל 2.5 ק"ג. במהלך המחקר נתנו החוקרים לתינוקות שני סוגים של מים – רגילים ומומלחים ובדקו מהי הכמות שנלגמה מכל סוג.
נמצא שקיים יחס הפוך בין משקל הלידה והנטייה לטעם המלוח. תינוקות בעלי משקל לידה גבוה סלדו מהמלח בעוד תינוקות בעלי משקל לידה נמוך צרכו יותר ממי המלח.
38 מאותם ילדים שנטו לטעם מלוח נבדקו שוב בגיל 4 שנים ונמצא שעדיין הייתה קיימת הנטייה לטעם המלוח. יש לציין שמחקרים קודמים שבצעו בשיטה דומה עבור טעם מתוק לא הראו על תופעה דומה, לאור ממצאים אילו נראה שכבר ברחם קיימת הטמעה של טעמים מועדפים בעובר המתפתח וזו נותנת את אותותיה כבר בחיים שמיד לאחר הלידה ונמשכת לפחות עד גיל הילדות המוקדם והיא קשורה בצורה כלשהיא למשקל העובר. כמובן שמעניין יהיה לבדוק האם יש קשר בין צריכת המלח ומשקל הלידה בגילאים מבוגרים יותר.
הבסיס לכל התופעה אינו ברור ולאור הקשר בין יתר לחץ דם צריכת מלח ומחלות לב אין ספק שמחקר זה פותח פתח לתחום חשוב במחקר שיאפשר בעתיד הבנה מעמיקה יותר לסיבות לחיבה היתרה שלנו אחר מאכלים מומלחים.

אנטיביוטיקה וסרטן :

Medication Use and Risk of Non-Hodgkin's Lymphoma
Ellen T. Chang et al.
Am. J. Epidemiol. 2005 162: 965-974

הגולשים הוותיקים באתר כבר מכירים את ההסתייגות של כותב שורות אילו ממתן אנטיביוטיקה שלא לצורך עקב ריבוי העמידויות לתכשירים אנטיביוטיים עקב מתן שלא לצורך. במאמר שפורסם לאחרונה במגזין האמריקאי לאפידמיולוגיה מובאת סיבה נוספת ליתרון שבחוסר מתן אנטיביוטיקה.
החוקרים בדקו מאגר נתונים של חולים סקנדינבים מבוגרים שסבלו מסוג של לימפומה המכונה non-hodgkin ששכיחותו נמצאת בעליה בשנים האחרונות. הנתונים של 3055 חולים הושוו למדגם בגודל דומה של אוכלוסייה בריאה מאותן מדינות .
הממצאים הראו ששימוש של יותר מ-10 פעמים באנטיביוטיקה נמצא בשכיחות גדולה מהמצופה בחולי NHL . כמו כן נמצא גם שימוש יתר בתרופות מסוג NSAID כגון איבופרופן (המשמשות להורדת חום ושיכוך כאבים).
יש לפרש בזהירות תוצאות אילו. הן למעשה אומרות שמצבי חולי חוזרים הגורמים לשימוש באנטיביוטיקה ומורידי חום נמצאים בתאחיזה להתרחשותה של ממאירות מסוג NHL. אך לא ניתן לשלול מנתונים אילו שלאנטיביוטיקה עצמה יש קשר כלשהוא למצב זה.
ולסיכום : המסקנה היא שיש להשתמש באנטיביוטיקה בצורה מושכלת ולא משנה מה הסיבה עמידויות או סיכונים עתידיים למחלה ממארת.
^למעלה

תכולת האנרגיה והשומן בחלב אם שנה לאחר הלידה

Fat and Energy Contents of Expressed Human Breast Milk in Prolonged Lactation
Dror Mandel, Ronit Lubetzky, Shaul Dollberg, Shimon Barak, and Francis B. Mimouni
Pediatrics 2005; 116: e432-e435

תמיד כייף לפרגן למחקרים ישראליים. הפעם החוקרים הם מבי"ח דנה והנושא הינו חלב אם.
המחקר שפורסם בירחון היוקרתי PEDIATRICS בדק את מאפייניו של חלב אם בילדים היונקים לאחר גיל שנה. יותר ויותר נשים מניקות כיום גם לאחר גיל שנה אך גם כיום לא ידוע מהו הגיל הנכון להפסקת ההנקה ולא קיים גיל עליון ידוע להפסקת הנקה. ההמלצות כיום הן להניק עד גיל שנה לפחות ולאחר מכן השימוש בתחליפים נתון לשיקול דעתם של ההורים. מעט מאוד מידע קיים אודות ההבדלים בין החלב אותו מייצרת האם לאחר גיל שנה לעומת זה המיוצר בתחילת הדרך ונושא זה בדיוק נבדק ע"י החוקרים.

יש לציין שבספרות הרפואית קיים מידע סותר לגבי משמעות ההנקה על בריאותו של הפרט כבוגר. מספר מחקרים הדגימו שיש נטייה להפחתה בשעורי התחלואה הלבבית במי שינק אך מנגד הראו מחקרים אחרים שממצא זה נכון רק עבור מי שינק ונגמל טרם גיל שנה ועבור מי שינק תקופה ארוכה מזו יתכן ואפילו קיים סיכון גבוה יותר לתחלואה לבבית. במקביל קיימות מספר עדויות להשפעתו המטיבה של כולסטרול בחלב אם בחודשי החיים הראשונים על ויסות רמות הכולסטרול בגוף.

24 אמהות מניקות לילדים בריאים בני שנה ומעלה שנולדו במועד,השתתפו במחקר ודגימות החלב שלהן נבדקו לעומת דגימות מ-27 אמהות מניקות לילדים בני חודשיים עד 6 חודשים שנולדו במועד. המדדים שנבדקו היו תכולת השומן בחלב וערכו הקלורי.

תוצאות : גיל האמהות שהניקו לאחר גיל שנה היה בממוצע גבוה מקבוצת האמהות שהניקו זמן קצר (34 מול 30), משקלן לעומת זאת היה בממוצע נמוך יותר (BMI של 22 לעומת 24 באמהות שהניקו זמן קצר(.לא היה הבדל בין מספר ההנקות היומיות בין שתי הקבוצות. כמות אחוזי השומן בחלב האם של המניקות לאחר גיל שנה הייתה גבוהה יותר (ממוצע של 10.65 עם טווח שנע בין 2-28) מאילו שהניקו רק בחצי השנה הראשונה (ממוצע של 7.36 עם טווח של 2-12). כמות האנרגיה בחלב הייתה אף היא, בהתאם לתוצאות ריכוזי השומן, גבוהה יותר בחלב של האמהות שהניקו מעל גיל שנה .

הערה: למרות שמדובר בכמות נבדקות קטנה נראה שאכן קיים הבדל בין תכולת השומן והאנרגיה בין חלב אם של שתי הקבוצות שנבדקו. משמעותו של ממצא זה אינו ברורה. במחקר זה לא נבדק במדויק סוג השומנים שבחלב וההבדלים הספציפיים בין השומן בשתי הקבוצות. משמעותו של ממצא זה לגבי ההנקה לאחר גיל שנה ולגבי בריאותם של הילדים בעתיד אף היא אינה ברורה. כמו כן לא ברורה השלכתו של מצא זה לגבי הרכבם של תחליפי החלב הניתנים לילדים בני שנה ומעלה. אין ספק שהמשך המחקר בתחום זה הינו פועל יוצא מתבקש.
^למעלה

אכיניציאה – עוד אכזבה מרפואה טבעית

An Evaluation of Echinacea angustifolia in Experimental Rhinovirus Infections
Turner R. B., Bauer R., Woelkart K., Hulsey T. C., Gangemi J. D.
N Engl J Med 2005; 353:341-348, Jul 28, 2005

Echinacea purpurea Therapy for the Treatment of the Common Cold
A Randomized, Double-blind, Placebo-Controlled Clinical Trial
Steven H. Yale, MD; Kejian Liu, PhD
Arch Intern Med. 2004;164:1237-1241.


הנטייה הציבורית אחר שיטות הרפואה הטבעית השונות ובמקביל הדחייה מרפואה "קונוונציונלית" מוכרות וידועות. אחד החומרים החוזר ומככב בתרופות "טבעיות" כנגד מגוון בעיות הוא צמח האכיניציאה. האכיניציאה אמור לעורר את פעילות מערכת החיסון לקצר את משך הזיהומים כנגדם הוא ניתן ולשפר במהירות את מצב החולה, אך האם חומר זה הוא אכן יעיל כפי שנוטים לחשוב ? קיימות צורות שונות של תכשירי אכיניציאה בריכוזים ובשילובים שונים ויעילותם לא תמיד ידועה ללוקח. מספר מחקרים אפילו הראה שריכוזים גבוהים מאוד של אכיניציאה, הנלקחים לתקופה ארוכה,יכולים לגרום לנזק לפעילות מערכת החיסון (כרגיל הרבה יותר מידי זה אף פעם לא טוב). בשבועות האחרונים פורסמו שני מאמרים גדולים שבדקו את יעילות האכיניציאה כנגד זיהומים וירליים של דרכי האויר העליונות .
במחקר הראשון ניתנה האכיניציאה מול בקורת של כדורי סוכר. המטופלים היו חולים בנזלת פשוטה (חום נמוך נזלת גודש באף שיעול וכאב גרון שלא על רקע חיידקי ) והטיפול נמשך עד להבראה או למשך 14 יום – מה שבא קודם. 128 איש עם יממה בודדת של הסימנים נרשמו לניסוי. לא נמצא כל הבדל במשך הסימנים ובהרגשת החולים בין שתי הקבוצות .החוקרים סיכמו שבמחקר זה לא נמצאה כל עדות ליעילות האכיניציאה כנגד מחלה וירלית פשוטה של דרכי האויר העליונות.
במחקר השני שהתפרסם בעיתון הרפואי היוקרתי ביותר (מגזין הרפואה של ניו-אינגלנד) נבדקו 3 צורות הכנה שונות של אכיניציאה על 437 מתנדבים. המתנדבים חולקו למספר קבוצות. קבוצה אחת ,שמשה כבקורת ולא קבלה התכשיר (גלולות נטולות חומר פעיל). קבוצה אחרת קבלה תכשיר אכיניציאה כמניעה 7 ימים טרם חשיפתה לוירוס בשם "רינו-וירוס" הגורם למחלה וירלית של דרכי האויר העליונות. קבוצות אחרות הודבקו בוירוס וטופלו באחד מסוגי תכשיר האכיניציאה כנסיון טיפולי בוירוס.
כל 399 הנבדקים שנדבקו בוירוס עברו מעקב למשך 5 ימים ונבדקה יעילות הפעולה של תכשירי האכיניציאה השונים.שוב לא נמצאה כל יעילות לתכשירי האכיניציאה השונים שנבדקו בשיפור מצב החולים או בקיצור מחלתם.

הערה : מחקרים רבים ניסו לבדוק את יעילותה של האכיניציאה בטיפול במחלות שונות. מספר מחקרים הדגימו יעילות בעוד שאחרים כמו אילו שהובאו לא הראו על יעילות. המחקרים האחרונים מוקפדים מאוד ופורסמו בעיתונים מובילים ומכאן חשיבותם. יש לציין שכיוון שאין תקינה מסודרת בנושא האכיניציאה וכיוון שיש מספר חומרים פעילים בצמח זה שריכוזם בתכשירים השונים משתנה לפי דרך ההכנה (מה גם שקיימים מספר זנים של הצמח השונים בתכונותיהם ובריכוזי המרכיבים הפעילים) הרי אף אחד לא ממש יודע מה הוא לוקח.
כמו שאני רואה את הדברים כרגע מי שמאמין ימשיך לקחת ויהיה בטוח שהוא צודק. מי שלא – יוכל להיתמך במחקרים אילו לצורך הסקפטיות שלו.
אני הייתי שמח לראות ועדה שמתכנסת ומחליטה מהי צורת ההכנה והריכוזים האידיאלים של תכשירי אכיניציאה ואז מבצעת מחקר מקיף בנושא ויוצאת עם מסקנה חד –משמעית – יעיל או לא.
^למעלה

חורים בשיניים ולידה קיסרית :

Mode of Delivery and Other Maternal Factors Influence the Acquisition of Streptococcus mutans in Infants.
Y. Li, P.W. Caufield, A.P. Dasanayake, H.W. Wiener, and S.H. Vermund
J Dent Res 84(9):806-811, 2005

ילדים שנולדו בניתוח קיסרי נדבקים בחיידק הגורם לעששת כשנה לפני תינוקות שנולדו בלידה רגילה. הירחון למחקר שינני פרסם החודש מאמר מאת חוקרים באוניברסיטת ניו-יורק שבדקו 156 ילדים שנולדו בלידה רגילה או קיסרית. 29 התינוקות שנולדו בלידה קיסרית הראו סימנים להימצאות החיידק ששמו "סטרפטוקוק מוטיס" בגיל 17 חודש לעומת 127 הילדים שנולדו בלידה רגילה שהראו סימנים לנוכחות החיידק בגיל 29 חודש.
החיידק האמור מועבר לפיהם של הילדים מהאם עקב המגע הקרוב והוא חי על השיניים באיזור שמיד מעל החניכיים, שם נוטה המזון להצטבר. החיידק מפריש חומצה כחלק מהתהליכים המטבולים שלו ופעילות זו היא הבסיס לעששת.ככל שגיל ההדבקות מוקדם יותר עולה הסיכוי לעששת.
הסיבה להבדלים בין שתי הקבוצות נובעת ככל הנראה מהחשיפה המוגברת לחיידקים בזמן הלידה הרגילה . חשיפה זו יוצרת כביכול תנגודת משמעותית יותר להדבקות בחיידק או עקב נוכחות חיידקים אחרים או עקב מנגנוני התנגדות חיסוניים הפועלים בעוצמה גדולה יותר בילדים שנחשפו ליותר חיידקים בזמן הלידה.
יש לציין שהחוקרים לא שוללים הבדלים סוציואקונמיים כבסיס לתופעה.במדדים שנבדקו בעבודה זו נמצא שלמהות שעברו ניתוח קיסרי הייתה יותר עששת ומצבן הסוציואקונומי היה נמוך יותר בממוצע.
הערה: כמובן שלא רק לסוג הלידה יש השפעה על נושא העששת ,לשמירה על היגיינת הפה של הילדים הרכים, למידת החשיפה לממתקים ולתזונה בריאה חשיבות משמעותית. הורים רבים ,מזניחים" את הנושא עקב חוסר מודעות ולעיתים מצב השיניים מתדרדר במהירות עוד טרם ההורים שמו לב. יש לזכור שגם בילדים קטנים בקורת תקופתי אצל רופא-שיניים לילדים הוא חלק משיגרת הרפואה המונעת.
^למעלה

חיסוני ילדים ומערכת החיסון :

Childhood Vaccination and Nontargeted Infectious Disease Hospitalization
Anders Hviid, Jan Wohlfahrt,; Michael Stellfeld,; Mads Melbye
JAMA. 2005;294:699-705.
לעיתים קרובות נשמעת הטענה שחיסונים בגיל הילדות "מחלישים" את מערכת החיסון וגורמים לריבוי זיהומים .הטענות הן בעיקר כנגד החיסונים מורכבים המכילים רכיבים כנגד מספר מחלות בו זמנית. במחקר שלפנינו יצאו החוקרים לבדוק האם יש אמת בטענות אילו .
החוקרים במחקר זה בדקו האם היה קשר מבחינת טווחי הזמנים מאז החיסון בילדים שאושפזו בבי"ח מסיבות זיהומיות שונות .
תיקיהם של 805.000 ילדים שנולדו משנת 1990-2001 נסקרו ומועדי האישפןזים השוו למועדי החיסונים. סה"כ נסקרו ע"י החוקרים 2.900.000 שנות אדם. זוהו 84317 אישפוזים על רקע מחלות זיהומיות.
לא נמצאה כל הוכחה שחיסון מכל סוג שהוא קשור לזיהום כזה או אחר.
הערה : המספרים במחקר זה מרשימים מאוד ודי סותמים את הגולל על הסברה הלא מבוססת של הקשר בין זיהומים וחיסונים. פעם נוספת נראה שכל הדעות המושמעות כנגד חיסונים מתבססות על משאלות לב ולא על מידע מדעי מוצק.
^למעלה

גיל המחזור ועודף משקל :

Childhood Overweight and Maturational Timing in the Development of Adult Overweight and Fatness: The Newton Girls Study and Its Follow-up

Aviva Must, Elena N. Naumova, Sarah M. Phillips, Miriam Blum, Bess Dawson-Hughes, and William M. Rand

השמנה היא המגיפה של האלף השלישי. ליתר משקל בגיל הילדות יש תופעות לוואי מרובות אחת מהן היא הקדמת גיל המחזור . אחת השאלות העולה מחדש בכל דיון בנושא היא האם גיל מחזור מוקדם מעלה את הסיכוי להשמנה בעתיד. במחקר שלפנינו בדקה קבוצת חוקרים מבוסטון את הנושא.
נערות בעלות משקל עודף הן כקבוצה בעלות גיל תחילת מחזור מוקדם יותר. קבוצת החוקרים בדקה נשים שעבורם היה מידע אודות מדדי צמיחה וגיל תחילת המחזור מהעבר, הנערות של אז ונשים בוגרות כיום נמדדו שוב והנתונים מהעבר וההווה הושוו .
נמצא שלא היה קשר בין השמנה בגיל בוגר וגיל תחילת המחזור אבל בנערות שהיו בעלות משקל עודף היה גיל המחזור מוקדם יותר ובנערות אילו הסיכון להשמנה בגיל בוגר הינו גדול יותר מאשר נערות בעל מחזור מוקדם אך ללא השמנה.
ולסיכום גיל המחזור מושפע ממשקל עודף אך לא גיל המחזור הוא זה שקובע את הסיכוי להשמנה בגיל מאוחר .
גם במחקר זה מודגש הקשר בין השמנה בגיל הצעיר והשמנה בגיל המבוגר. שוב ושוב נראה שקשה מאוד להשתחרר מתבניות התנהגות הנרכשות בגיל הצעיר ולכן יש להיות מודע לבעיה ולטפל בה הן בצורה פרטנית וכן משפחתית לצורך התמודדות מיטבית בבעיית ההשמנה.

מה קורה כשנוטלים הרבה אנטיביוטיקה ?

Somatic factors at 8 years of age in children with recurrent use of antibiotics in
early infancy
Acta Paediatrica Volume 94, Number 7, 2005, pp. 838-842(5)

המאמר שלפנינו ניסה לבדוק מה משמעותה של נטילת אנטיביוטיקה במינון גבוה לגבי בריאותם של הילדים. 1287
הניסוי: קבוצה של 1287 ילדים נסקרה . מהם נמצאה אוכלוסיה של 100 ילדים שקיבלה יותר מ-6 טיפולים אנטיביוטים עד גיל 18 חודש ולעומתם זוהו ילדים שלא קבלו אנטיביוטיקה כלל או שקבלו פחות משתי מנות.
תוצאות : קבוצת הילדים שטופלו במנות אנטיביוטיקה מרובות המשיכה לקבל טיפולים חוזרים של אנטיביוטיקה בכמות גדולה יותר מהקבוצות האחרות וסבלה מיותר זיהומים (או יותר דיווחים על זיהומים ע"י ההורים) באופן כללי. מבחינת בריאות כללית לא היו הילדים משתי הקבוצות במצב שונה .
לסיכום: מי שקיבל הרבה אנטיביוטיקה בילדותו ימשיך לעשות כן בגיל מאוחר יותר אך לטיפולים חוזרים אין השפעה על בריאותו הכללית של הילד.
הערה: השאלה הגדולה היא האם האנטיביוטיקה ניתנה לצורך או שלא לצורך. כמו כן האם ילדים אילו קבלו יותר אנטיביוטיקה כי הם חולים יותר או שהוריהם פונים יותר לרופא ולכן הסיכוי לטיפול עולה לבסוף ?
ושוב נזכיר שעודף אנטיביוטיקה גם אינו פוגע בבריאות לטווח ארוך (וזה טוב) כן יוצר עמידויות בחיידקים ואז כשבאמת צריך את האנטיביוטיקה....

^למעלה

כמה זה בריא לשטוף ידיים :
Lancet 2005;366:225-33.

הגישה ה"סבתאית" של שטיפת ידיים קפדנית היתה מנהג רווח בבתים רבים. למרות זאת הורים רבים כיום נוטים לגישה הטבעית של "מיזוג עם הטבע" וההקפדה על שטיפת ידיים היא כבר לא מה שהיה פעם.
מאמר שהתפרסם לאחרונה בכתב העת הרפואי היוקרתי "lancet" בא לבדוק מה האמת מאחורי יעילותו של מנהג שטיפת הידיים בימינו אילו באיזורים בהם המצב הסוציו-אקונומי אינו מהמשופרים. המחקר נערך על 900 בתי-אב בקאראצ'י (פקיסטאן) 600 משפחות קבלו במשך שנה אספקה סדירה של סבון רגיל או סבון עם תכונות נגד-חיידקים וכקבוצת בקורת שמשו 300 משפחות שלא קבלו אספקת סבון אלא אספקת ציוד משרדי ללימודים. החוקרים בקרו בבתים אחת לשבוע ועודדו את כל המשפחות להקפדה על היגיינה כולל שטיפת ידיים ורחצה יומית.
כמות דלקות הריאה ואירועי השלשולים היו נמוכות ב-50 אחוז בבתים להם סופק סבון ביחס לבתים להם לא סופק סבון. כמו כן חלה ירידה של 34 אחוז במקרי האימפטיגו (זיהום חיידקי עורי מדבק).לא היה הבדל בכמות התחלואה בין השימוש בסבון הרגיל והסבון המיוחד בעל התכונות נוגדות-החיידקים.
הערה : פעם נוספת הוכח עד כמה שמירה קפדנית על היגיינה בסיסית נכונה יכולה לחסוך בתחלואה ובחיי אדם. למרות שאין ספק שתנאי המחיה בקאראצ'י שונים "מעט" מאילו שבארצנו הקטנטונת, שמירה על היגיינה יכולה להפחית גם כאן את התחלואה ולחסוך מקרי הדבקה המתרחשים בין בני אותו בית (וזה אפילו ישמח את סבתא..)
^למעלה

מי שלא אוכל לא גודל ?


Children With Idiopathic Short Stature Are Poor Eaters and Have Decreased Body Mass Index
PEDIATRICS Vol. 116 No. 1 July 2005, pp. e52-e57
Stefan A. Wudy et. al.


הורים רבים פונים לרופא הילדים ומאוחר יותר לאנדוקרנולוג ילדים עקב גובה נמוך. כיום מקובל שגובה נמוך מוגדר כגובה הנמצא מתחת לאחוזון השלישי בהתאם לגיל ולמין. במקצת מהילדים הנמוכים אכן מתגלית בעיה כלשהיא אך ברוב המקרים משויכים הילדים הנמוכים לאחת מ- 3 הקבוצות הבאות :
גובה נמוך משפחתי – בילדים אילו עדות משפחתית לגובה נמוך, גיל העצמות תואם את הגיל הכרונולוגי של הילד וההתפתחות המינית מתרחשת בזמן הצפוי כבשאר האוכלוסייה.
גובה נמוך עקב עיכוב בגדילה ואיחור התפתחותי - מתבטא בגובה נמוך, איחור בגיל העצמות של יותר משנה (כלומר גיל העצמות של ילד בן 8 יהיה רק 7 או פחות), וסיפור משפחתי של איחור בהתבגרות המינית ובזמן תאוצת הגדילה (הסיפור הקלאסי הוא של אבא שהתחיל לגבוה רק בגיל 16-17 וגדל גם בתקופת הצבא,מה שמכונה פריחה מאוחרת). יש לציין שאבחנה זו יש לבצע רק כשניתן לאשר שיש עיכוב בהתבגרות המינית ולכן טכנית רק בילדים בגיל ההתבגרות.
גובה נמוך על רקע לא ידוע – בילדים אילו הסיבה לגובה הנמוך לא ידועה. אין סיפור משפחתי של גובה נמוך או איחור בהתבגרות וגיל העצמות תקין.
במחקר שלפנינו בדקו החוקרים את הרגלי האכילה של ילדים הנמנים על שלושת הקבוצות הללו.
סה"כ נמצא שהילדים הללו היו בעלי התנהגות אכילה שונה מילדים בעלי גובה רגיל. הם היו בררניים יותר לגבי המזונות אותם היו מוכנים לאכול. נטו באופן כללי לפחות "חדוות אכילה" ואפילו הפחיתו את כמות האכילה עוד יותר בזמן של מצוקה רגשית. כמו כן הילדים הללו נטו "לשחק" עם האוכל ולאכול באיטיות רבה.
במחקר הנוכחי אומנם נמצא של"אכלנים" טובים היתה קומה גבוהה יותר מל"אכלנים" גרועים אך מכאן עדיין קשה להסיק שהגורם לקומה הנמוכה הינו מעוט אוכל.
יתכן והסיבות לקומה הנמוכה ול"בעיית" האכילה נעוצות שתיהן בגורם משותף אחר שאינו ידוע כיום ולא נובעות האחת מהשנייה ולכן המשפט "מי שלא אוכל לא גודל" עדיין אינו בוודאות נכון .
^למעלה

עישון נרגילה – זהירות סכנה :


Water-Pipe (Narghile) Smoking: An Emerging Health Risk Behavior
Barry Knishkowy, MD, MPH and Yona Amitai, MD, MPH
PEDIATRICS Vol. 116 No. 1 July 2005, pp. e113-e119

עישון נרגילה הפך להיות אופנתי בין בני-הנוער בארץ בשנים האחרונות. במאמר זה שנכתב ע"י רופאים מהארץ מושם הדגש על הסכנה הבריאותית המוגברת שיש לנוהג זה . לאור החשיבות הרבה שיש למאמר זה אביא את תמצית הדברים.
הפופולאריות הרבה לה זוכה הנרגילה לאחרונה נובעת מהתפיסה (המוטעית) שעישון נרגילה הינו בטוח יותר מעישון סיגריות, מחירה הזול והאלמנט החברתי של עישון נרגילה .
סקר שנערך בארץ ב-6000 בני נוער וסטודנטים הראה שכשליש נחשף לעישון נרגילה והאחוזים היו גבוהים יותר בין בנוער היהודי ביחס לנוער הערבי. אחוז מעשני הנרגילה היה גבוהה ממעשני הסיגריות וכרבע מהילדים המעשנים דיווחו שעשינו עם הוריהם.
מבחינת הרכב הניקוטין בחלק מהמקרים ריכוזו גבוה יותר מזה של סיגריות. כמות הפחמן החד-חמצני (CO) בעשן הנשאף עלולה להגיע לערכים של עד פי 3 מאילו שבסיגריות.
עשן הנרגילה מכיל כמויות גדולות של מתכות כבדות כגון : כרום,ארסן ועופרת. צורת העישון בנרגילה וההקשר החברתי יכולים להביא לכך שכמות הניקוטין ושאר החומרים המגיעים לריאות עקב העישון יהיו בכמות גדולה יותר מעישון של סיגריה רגילה (ולא שאני בא להגן על עישון של סיגריות שהוא פסול מכל וכל אלא מודגש הנושא של חוסר הבטיחות שבשימוש בנרגילה ).
בדומה לעישון סיגריות גם עישון נרגילה נמצא כאחראי לשורה של מחלות ממאירות כגון סרטן ריאות וסרטן באיזור הפה.
בעיה נוספת בעישון נרגילה היא העברת מזהמים ממשתמש למשתמש עקב השימוש באותה הפיה . שורה ארוכה של חיידקים ווירוסים ישמחו לעשות את דרכם מאחד לשני החל בשחפת וכלה בוירוס ה-HIV .
לסיכום : עישון נרגילה אינו בעל סכנות מופחתות ביחס לעישון סיגריות נהפוך הוא בחלק מהמקרים תוצאותיו חמורות יותר. המים אינם "מסננים" רעלים וריכוז החומרים הנשאף יכול להיות בחלק מהמקרים גבוה יותר מזה שבסיגריה רגילה.הסכנות לסרטן ומחלות ריאה אחרות וזיהומים נרכשים גבוה אף הוא.
^למעלה

כמה עולה מקרה אחד של חצבת :

The Cost of Containing One Case of Measles: The Economic Impact on the Public Health Infrastructure—Iowa, 2004
PEDIATRICS Vol. 116 No. 1 July 2005, pp. e1-e4
Gustavo H. Dayan et al.

נושא החיסונים ויעילותם עולה באופן תדיר בעיתונות כשלעיתים ניתנת במה ומרחב ביטוי גדול יותר לשוללים מאשר למחייבים (מסיבות ברורות של רייטינג וכדומה). במאמר שהתפרסם החודש ניסו הכותבים להעריך כמה עלה למדינה איווה (Iowa) שבארה"ב מקרה בודדת של חצבת.
הכול החל במסע של קבוצת תלמידי קולג מאיווה (שמסיבות שונות ,לא רפואיות, לא חוסנו כנגד חצבת) להודו. במהלך הטיול חלו רבע ! מהסטודנטים בחצבת ואחד מהם חזר לארה"ב בעודו חולה, למרות שרשויות הבריאות בקשו מכל התלמידים שלא חוסנו להישאר בהודו עד לאחר תום תקופת הדגירה כדי לוודא שלא נדבקו.אותו תלמיד חזר לביתו כשהוא עובר בדרך בשני נמלי תעופה סואנים.במהלך מסעו הביתה הוא החל להשתעל והפריחה הופיעה כשהגיע לביתו. היה זה מקרה החצבת הראשון באיווה מאז 1996. בקהילה של אותו תלמיד היה אחוז המחוסנים כ-60% בלבד (השאר בחרו לא להתחסן -מסיבות לא רפואיות) . בתום המאמצים להכיל את המחלה נספרו רק שני מקרי הדבקה משנית, האחד – שלא חוסן בעבר והשני שחוסן בעבר אך ישב בסמוך לחולה במשך שעתיים במטוס קטן ושניהם הבריאו ללא סיבוך.
על מנת שלא תהיה זו תחילתה של מגיפה חצבת היה צורך ב-2525 שעות עבודה לצרכים הבאים : לחקור את רשימת הנוסעים על גבי אותה הטיסות בהם השתתף. בנית רשימת כל המגעים האפשריים של אותו נוסע חולה עם שאר הנוסעים ואנשים אחרים בנמלי התעופה (סה"כ מעל 1000 מגעים אפשריים), הקמת מרכז חיסונים למגעים והקמת מרכז הסגר לאותם אנשים שבאו במגע עם החולה אך סרבו להתחסן עד שיוגדרו כבריאים. מענה לכ-2000 שיחות טלפון שזרמו לרשויות בעקבות המקרה, סה"כ כ-2243 מילים (כ-3500 ק"מ) של נסיעות ע"י עובדי רשויות הבריאות שהסתכמו סה"כ בהוצאה כולל של 142.5 אלף דולר למחלה שניתן למנוע בחיסון שעלותו מספר דולרים.
המקרה הזה מדגים מספר עקרונות חשובים בנוגע ליעילותם של חיסונים ובכמה קשה למנוע את התפשטות מחלות מדבקות באוכלוסיה.
למרות שיש דרישה לחיסון בארץ ובארה"ב מי שנמנע מחיסון מסיבות דת מצפון וכדומה אינו מחויב לעשות כן. כך שמגזרים גדלים והולכים באוכלוסיה לא מחסנים את ילדיהם. הילדים הלא מחוסנים או המבוגרים שלא חוסנו נמצאים בסיכון גבוהה פי 22 לחלות בחצבת ביחס למחוסנים והוכחה לכך ניתן לראות גם במאמר בו מצוין אחוז מדהים של תלמידים לא מחוסנים שחלו.
בנוסף כשכל האוכלוסייה מחוסנת נהנים הפרטים שבתוך האוכלוסייה המחוסנת מ"אפקט העדר", כלומר הזיהום לא יכול לחדור לאוכלוסיה ולהתפשט בה כי כולם מחוסנים . ברגע שאחוז המחוסנים באוכלוסיה יורד אפקט זה נעלם וגם חלק מהמחוסנים נדבק למרות שחוסן עקב החשיפה לכמות נגיפים גדולה או עקב דעיכה בהגנת מערכת החיסון.
כלומר מעבר לסכנה שאותם לא מחוסנים מהווים לעצמם הם מהווים גם סכנה לאנשים בקהילה שכן מחסנים . למרות כל הדיווחים על בעיות שונות ומשונות הנגרמות ע"י חיסונים ברוב המקרים מדובר בעורבא פרח ועדיין מדובר בשיטה היחידה המונעת תחלואה רחבה באוכלוסיה.
הערה: לצערי בארץ עדיין לא הרימו רשויות הבריאות את הכפפה של חיסון חובה בטרם כניסה למערכת הבריאות הממשלתית. לדעתי האישית – חוק זה הינו חובה . מי שרוצה ללמוד בבי"ס שיוכיח שחוסן. היה ולא חוסן אנא שתפתח המדינה בי"ס לילדים לא מחוסנים שם ילמדו ולא יהוו סכנה לכל שאר הילדים.
^למעלה

מתי אוכלים לחם ?

Risk of Celiac Disease Autoimmunity and Timing of Gluten Introduction in the Diet of Infants at Increased Risk of Disease
Jill M. Norris et al.
JAMA. 2005;293:2343-2351

הורים רבים "מתעקשים" שהצאצא שלהם "נורא רוצה" לטעום מזונות חדשים ולעיתים קרובות עולה השאלה "מתי מותר לתת ....?". לחם ומוצרים שונים המכילים תוצרי חיטה הינם אוכל בסיסי ונפוץ ולכן הורים רבים מעוניינים לתת לילד ביסקוויט, פרוסת לחם וכדומה כבר בגיל צעיר. אך למרות היות הלחם אחד המאכלים הבסיסים של האנושות, אחד מהרכיבים בקמח – הגלוטן הינו הסיבה למחלת הצליאק. מכאן עולה השאלה- מתי אם כן מותר לחשוף ילדים למוצרים המכילים קמח ללא הסיכון של מחלת הצליאק. במחקר שלפננו ניסו החוקרים לענות על שאלה מהותית זו.
בעבר הראו מחקרי אוכלוסיות שילדים שחלו בצליאק הוזנו פחות בהנקה ויותר בתמ"ל, ביחס לילדים שלא חלו. כמו כן בזמן החשיפה לגלוטן שעורי ההנקה בילדים שחלו מאוחר יותר היו נמוכים יותר .מחקרים לא הוכיחו שזמן החשיפה לגלוטן היה משמעותי אך היו מחקרים שהציעו שכמות הגלוטן בזמן החשיפה כן היתה משמעותית.
החוקרים בדקו במשך 10 שנים את הסיכוי לחלות במחלת הצליא ב-1560 ילדים,בדנבר שבקולורדו . הילדים הללו נבדקו כיוון שהיו בסיכון גבוה לחלות במחלת הצליאק עקב קירבתם המשפחתית לחולה או מטענם הגנטי.
51 ילדים מתוך קבוצה זו חלו במהלך המחקר בצליאק. המחקר הראה שחשיפה למוצרים המכילים גלוטן בשלושת החודשים הראשונים לחיים הביא לעליה של פי 5 בסיכון לחלות בצליאק ביחס לילדים שנחשפו לראשונה לגלוטן בגיל 4-6 חודשים.ילדים שלא נחשפו לגלוטן עד גיל 7 חודשים ומעלה היו בעלי סיכון דומה לחלות בצליאק כמו הילדים בנחשפו בגיל 4-6 חודשים.
במחקר נמצאה גם נטיה סטטיסטית לכך שחשיפה מאוחרת לאחר גיל 7 חודשים קשורה בסיכון מוגבר למחלת צליאק.
המחלה אובחנה בגיל 4.5 בממוצע ולא לפני גיל שנתיים כך שיש ככל הנראה הפעלה איטית של מערכת החיסון עד להתפרצות המחלה.

הערה: הקשר בין סכקת נעורים ומחלת הצליאק ידוע ומוכר וכ-10 אחוז מחולי סכרת הנעורים חולים גם בצליאק. מחקר זה מראה שיש חשיבות לזמן הצגת הגלוטן לילדים. כיוון שמזונות מוצקים אסורים לפני גיל חצי שנה מראה מחקר זה שאין להציג גלוטן לפני גילאי 4-6 חודשים. ויש צורך בהמשך המחקר לוודא את הגיל המדויק .

^למעלה
מתי לעשות חורים באוזן ?

Joshua E. Lane, Jennifer L. Waller, and Loretta S. Davis
Relationship Between Age of Ear Piercing and Keloid Formation
Pediatrics 2005; 115: 1312-1314

קלואיד הינה תופעה שכיחה יחסית של הצטלקות לא תקינה של העור לאחר חתך או פציעה. התופעה מתבטאת בנגע עורי גדול באיזור ההצטלקות בעל צבע אדום או חום. תופעה זו יכולה לפלוש גם לשטחי עור הנמצאים סביב איזור הפצע ולגרום לנזקים אסטטים משמעותיים . הסיבה לתופעה מטרידה זו אינה ידועה ולמרות שיש ככל הנראה בסיס תורשתי לנטיה לפתח הצטלקות לא יפה מסוג זה,המנגנון המדויק אינו ידוע.
בשנים האחרונות הפך מנהג הפירסינג לפופלרי מאוד בקרב בני הנוער. בעבר דובר בעיקר בניקוב תנוך האוזן אך כיום כל חלקת עור כשרה לנושא. הורים רבים מסרבים לאשר פירסינג לילדים צעירים אך מתקשים למנוע את המנהג מבני נוער בוגרים יותר ולעיתים קרובות מעוגנת "הזכות" לבצע פירסינג בהגעה לגיל יעד מסוים.
השילוב של תופעת הפירסנג והנטיה לפתח קלואיד גרם ללא מעט בני נוער נזקים אסטטים קשים כיוון שהפירסינג ככל פציעה אחרת יכול להביא לתופעת קלואיד ובניגוד לפציעות שאותן ניתן להסתיר פירסינג באיזור כמו גבה או אף או שפה יכול לגרום לנזקים אסטטים שלא תמיד ניתנים לשיפור בניתוחים משקמים.
החוקרים במאמר שלפנינו יצאו לבדוק האם יש קשר בין גיל הפירסינג ותופעת הקלואיד בנושא ניקוב תנוך האוזן. 27 ילדים ובני נוער השתתפו במחקר . לכמחציתם היה סיפור משפחתי של קלואיד (לרוב אצל האם). כמחצית מהילדים דווחו על תופעה של קלואיד לאחר הפירסינג הראשון וכ-70% דווחו על קלואיד לאחר אירוע הפירסינג השני. כאשר חולקו הילדים לשתי קבוצות של בני פחות מ-11 ובני יותר מ-11 שנים נמצא שבקבוצת הגיל הצעירה היו פחות אירועי קלואיד (20%) ביחס לקבוצה המבוגרת יותר (80%).
למרות שכיחות הקלואיד במשפחה לא היה הבדל בסיכוי לפתח את התופעה בין ילדים שבמשפחתם היה קלואיד וילדים שבמשפחתם לא היה קלואיד.
לסיכום – במידה ומחליטים שיש צורך לבצע ניקוב בתנוך האוזן גיל צעיר מתחת ל-11 שנים עדיף על גיל מאוחר בכל הנוגע להקטנת הסיכוי להצטלקות לא תקינה .
החוקרים לא התייחסו למידת הרלבנטיות שיש למנהג זה לגבי איזורי גוף שונים אחרים

הערה : לצורך הסרת כל ספק – לטעמי תופעת הפירסינג בילדים ובנוער עברה במעט את גבול הטעם הטוב ואין בדברים הללו לשכנע הורים להסכים לתופעה בגיל צעיר .להיפך – פעמים רבות נתקלים רופאי הילדים בתופעות לוואי של תופעה זו החל בזיהומים מקומיים וכלה בנזקים לאברים שונים הנגרמים ממנהג (מוזר ?) זה. יתכן וההשלכה המשמעותית ביותר של המאמר היא עבור ניקוב תנוך האוזן. במידה והילדה (או הילד) כבר מתעקשים עדיף גיל צעיר על מבוגר. בנוסף יש לציין שכיוון שהמחקר מגיע מארצות הניכר יש הבדלים בשכיחות התופעה ביחס למה שקורה בארץ. בבני הגזע השחור התופעה נפוצה יותר יתכן שזה מקור אחוזי הקלואיד הגבוהים. בכל מקרה נקודה מעניינת למחשבה בטרם חותכים בבשר החי...
^למעלה

איזה עטיפה את רוצה לתינוק ?

Influence of Swaddling on Sleep and Arousal Characteristics of Healthy Infants
Pediatrics 2005; 115: 1307-1311
Patricia Franco, Nicole Seret, Jean-No?l Van Hees, Sonia Scaillet, Jos? Groswasser, and Andr? Kahn

בחלקים רבים של העולם קיים מנהג של עטיפה הדוקה של התינוק הרך טרם הרדמו לצורך "שינה טובה יותר" מנהג זה מכונה בלעז swaddling או bundling . הרעיון מאחורי המנהג הינו שהפחתת יכולתו של התינוק לבצע תנועות לא רצוניות תוך כדי שינה גורמת לשינה עמוקה וטובה יותר.
בעבר הראו מספר מחקרים שלמנהג זה יכולת להפחית את הסיכון למוות בעריסה כאשר הילדים מושכבים על גבם אך מצד שני הוא העלה פי 3 את הסיכון למות בעריסה כשהילדים מושכבים על הבטן.
כיוון שמחקרים שנערכו לגבי תסמונת מוות בעריסה קשרו את הנושא ליכולתם של תינוקות להתעורר מרעשים,יצאו החוקרים ובדקו את איכות השינה של תינוקות עטופים לעומת תינוקות לא עטופים ואת השפעת העטיפה על אבחנת הרעש של התינוקות הישנים.
16 תינוקות בני חודש וחצי עד 4 חודשים ,נבחרו למחקר. הם נוטרו למשך לילה במעבדת שינה,פעם אחת כשהם לא עטופים ופעם אחת כשהם עטופים. במהלך הלילה הושמעו לתינוקות רעשים בעוצמות גוברות ונבדק סף הרעש בו נגרמה יקיצה רגעית לתינוקות.
התוצאות הראו שהתינוקות העטופים הדגימו יעילות שינה גבוהה יותר (פחות זמן עירנות לאחר התחלת השינה ושינה ארוכה יותר) אבל מנגד התעוררו ברעשים בעלי עוצמה נמוכה יותר.
הערה : לפני שהקוראים/קוראות רצים לעטוף את הקטנטנים יש להבין שעדיין לא ניתן להמליץ על שיטה זו ממספר סיבות. השפעת העטיפה על טמפרטורת הגוף עדיין לא נחקרה וכמו-כן יש רמזים ששיטה זו עלולה להביא לעידוד זיהומים של דרכי הנשימה ולפריקת מפרקי הירכיים . כך שבינתיים עלינו להמשיך להתעורר בלילה ולרדוף אחר המוצץ שנפל...
^למעלה

סבתא- אל תעשני !

כולנו מכירים את האימרה " אבות אכלו בוסר ושיני בנים תכהנה" , במאמר שלפנינו יש לשנות את האימרה ל"סבתות עשנו טבק וריאות נכדים תסבולנה". מדענים מאוניברסיטת קליפורניה המזרחית טוענים שהשפעת העישון בזמן ההריון מועברת הלאה ומשפיעה על דור הנכדים וגורמת לאסטמה גם אם האמהות עצמן אינן סובלות מבעיית ריאות כלשהיא. נשמע מוזר אבל תוצאות המחקר שפורסם בכתב העת Chest מצביעות בדיוק על ממצאים אילו.
המדענים שבצעו את המחקר בדקו 908 ילדים ותשאלו את הוריהם לגבי נושאים שונים. 338 ילדים נמצאו כאסמטים בעוד 570 היו ללא אסטמה.נכדים לסבתות שעשנו במהלך הריונן (עם אמהות אותם ילדים) היו בסיכון של פי 2 לחלות באסטמה ביחס לילדים שסבתם נמנעה מעישון במהלך ההריון. יש לציין שסיכון זה היה בלתי תלוי במנהגי העישון של האם או בבעיות הריאה שלה.אם גם הסבתא וגם האם עשנו במהלך ההריון הסיכון לחלות באסטמה ביחס לכאלו שסבתם ואמם לא עישנו עלה לפי 2.5.
איך ניתן להסביר תופעה כזו ? שתי סברות הועלו ע"י החוקרים. האחת – חומרים מזיקים שחדרו לדמה של הסבתא במהלך ההריון עברו את השיליה ופגעו בחומר הגנטי שבביציות של האמהות שברחם הסבתא. סברה שניה אפשרית היא שחומר גנטי הנקרא דנא מיטוכונדריאלי המועבר מאם לצאצאיה נפגע עקב העישון ופגיעה זו מועברת הלאה במורד הדורות וגורמת לתחלואה.
למעשה זהו המחקר הראשון המדגים את הסכנה לאסטמה לעובר כשאימו מעשנת בזמן ההריון (או כשסבתו מעשנת) . השפעותיו המזיקות של עישון בזמן הריון לגבי משקלו של העובר ידועות כבר שנים, עכשיו יכולות הנשים המעשנות בזמן הריון להרהר לא רק על הנזק שהן גורמות לעובר שברחמן אלא גם על הנזק שהן גורמות לנכד או לנכדה שיוולדו אי שם בעתיד.

יש לציין שזהו מחקר ראשוני ושיש לאשר את הממצאים במחקרים נוספים. אז לכל המעשנים והמעשנות הקוראים מאמר זה,שווה להפסיק לעשן - לפחות בשביל הנכדים....
^למעלה

מי אוהב אותך יותר ממני ?

האם יופי משפיע על חיינו ואיך ? ספרים ומאמרים רבים נכתבו על נושא זה ואין ספק שיופי הינו מתנה שערכה רב בחיי היומיום. למרות זאת מקובל להגיד שבעיני ההורים כל ילד הינו נסיך ושלצורה החיצונית אין משמעות – האם זה אכן כך ?

ד"ר הארל,חוקר באוניברסיטת אלברטה טוען שהורים לילדים יפים נוטים להשגחה צמודה יותר וטיפול צמוד יותר ביחס להורים לילדים שאינם יפים.
המחקר בוצע על סמך צפיה בילדים והוריהם בזמן בצוע קניות במרכולים ועסק בנוהלי הבטיחות בזמן שימוש בעלת הקניות שהילד יושב בה וכן בפרק הזמן שבו הילד לא היה ברדיוס המיידי (3 מטר) של ההורה. החוקרים צפו בכל משפחה במשך 10 דקות ותיעדו האם הילד יצא מרדיוס ההשגחה של ההורה ולאיזה פרק זמן וכן האם היה קשור היטב בעגלה . במקביל דרגו החוקרים את הילדים לפי יופיים בסקלה של 1-10.
הממצאים הראו שרק כאחוז מהילדים הפחות יפים נקשרו היטב לעגלה בעוד ש-13 אחוז מהילדים היפים נקשרו לעגלה. כמו-כן ילדים פחות יפים נטו לשוטט רחוק יותר מההורים ביחס לילדים יפים.
הערה : זה רק מחקר על נוהלי בטיחות במרכול ולא צריך להסיק ממנו מסקנות קיצוניות, ברור לי שחלק מההורים (ואולי כולם) יתרעמו על מחקר זה , אבל מחקר הוא מחקר, לא יותר ולא פחות. אני בטוח שכל ההורים אוהבים את ילדיהם בלי קשר למראם ובאותה המידה כמו את אחיהם. מה שצריך להבין מהמחקר הוא שלמרות הרגשתנו הסוביקטיבית יתכן ותהליכים מנטלים נוספים תת-הכרתיים שנטבעו בנו במהלך האבולוציה משחקים תפקיד בהתנהגותינו היום –יומית גם אם איננו חשים בכך.

מחקר זה בא רק לאתגר אותנו לחשיבה ולנסות לחשוף (אולי) התנהגויות שאיננו יודעים שקיימות בנו.

^למעלה
אמא יש רק אחת :

Child Development, Vol. 6, Issue 2, Mothers' Time with Infant and Time in Employment as Predictors of Mother-Child Relationships and Children's Early Development
Huston AC, SR Aronson

במחקר שלפנינו בדקו שתי החוקרות מאוניברסיטת טקסס את התפתחותם של ילדים בגיל 3 שנים ביחס לזמן בו הם מבלים עם אימם. נבדקו ילדים שאמהותיהם עבדו ולכן היו פחות בבית ביחס לילדים שאמהותיהם לא עבדו ולכן שהו במחיצתם יותר זמן.
ראשית לשורה התחתונה – לא נמצאו כל הבדלים מבחינה אינטלקטואלית או חברתית בין שתי קבוצות הילדים כך שלעבודת האם אין כל השלכה על נתוני ההתפתחות שנבדקו במחקר זה.
החוקרות מצאו שאמהות עובדות פיצו על הפחחת הזמן עם הילדים ע"י הפחתת הזמן שהוקדש לעבודות בית,מנוחה,סידורים ופעילויות חברתיות שלא כללו את הילדים וכמו –כן בילו עם הילדים זמן רב יותר בסופי השבוע.
החוקרות מסכמות שיחס האם-ילד אינו תלוי רק בכמות הזמן שמוקדש לקשר אלא בתכנים הנוצקים לתוכו והמושפעים מראית העולם של האם,אישיותה וטיב היחסים בבית. אמהות הנותנות עדיפות לשהיה עם הילדים ואין זה משנה אם הן עובדות או לא תהינה אמהות שיספקו הורות באיכות טובה יותר ורגישה יותר לצרכי הילד.
^למעלה

ה-FDA : שימוש באלידל ופרוטופיק עלול לגרום לסרטן

השימוש בתרופות הנ"ל להקלה על סימני אטופיק דרמטיטיס ("אסטמה של העור") עלול להיות קשור לשכיחות מוגברת של מקרי סרטן. בהודעה מטעם ה-FDA (הרשות המפקחת על תקינת התרופות בארה"ב ומהווה סמן ימני בעולם בכל הקשור לתקינה פרמצבטית) נמסר שיש להשתמש בתרופות אילו לפרק הזמן הקצר ביותר האפשרי במידה והן ניתנות. כמו כן יש להשתמש בתרופות הללו רק במקרה שאין פתרון אחר יעיל לבעיה ורק תחת ההתוויות הרשומות. בתינוקות מתחת לגיל שנתיים אין להשתמש בתרופות הללו כלל. במחקרים נמצא שתינוקות מתחת לגיל שנתיים שהשתמשו באלידל נטו יותר לפתח זיהומים של מערכת הנשימה העליונה.
בנסויי חיה נמצא ששימוש בתרופות הללו כתכשיר עורי גורם לשכיחות מוגברת של מקרי סרטן. בחיות השתמשו בריכוזים גבוהים יותר מאילו שבתכשיר האנושי והסיכון לסרטן עמד ביחס ישיר לכמות התרופה שניתנה ולמשך הזמן בה ניתנה התרופה.
מאז אושרו לשימוש התרופות בשנת 2000 (פרוטופיק) ובשנת 2001 (אלידל) דווח על 7 מקרי לימפומה ו-6 מקרים של סרטן עור בחולים שהשתמשו בתרופות הללו. לא ברור האם יש קשר ישיר בין המקרים הללו והשימוש בתרופות ונקודה זו תבורר בהמשך הדרך. הערכת ה-FDA נוקבת במספר 10 שנים (של הערכה קלינית בבני אדם) לצורך בירור נקודה זו.
ה-FDA יבקש מהיצרנים לסמן על גבי התכשיר את העובדה שהשימוש בו עלול לגרום לסרטן.
הערה : יש לציין שכרגע לא מדובר בקשר מוכח אלא בקשר אפשרי. למרות זאת כיוון שבמחקרי חיה הוכח הקשר לסרטן הרי דיווח זה מטריד מאוד ועל ההורים (והרופאים המטפלים) לשקול נקודה זו בטרם החלטה על השימוש בתכשיר.
^למעלה

תמותת ילדים ממחלת החצבת ברחבי העולם יורדת :

אירגון הבריאות העולמי וקרן הילדים של האו"ם דיווחו לאחרונה שתוכניות חיסון גלובליות הביאו לירידה של 40% בתמותה ממחלת החצבת.
חצבת נחשבת למחלת ילדים קלה בעולם המתועש (שלא בצדק) אבל בעבר כשתנאי המחיה היו פחות משופרים והתזונה לקויה היתה החצבת אחת מהמחלות הקטלניות ביותר, בתקופת הילדות. החצבת יכולה לגרום גם לנכויות כגון עיוורון ופגיעה מוחית קשה בחלק מהחולים כך שחיסון יכול למנוע סבל של שנים ארוכות מהילדים הנדבקים במחלה זו.
במדינות עולם שלישי ובאיזורי אסון בהם יש מקרי תת-תזונה ,צפיפות וחוסר היגיינה, נוטות להתרחש מגיפות של חצבת .בעזרת תוכניות החיסון שהוזכרו הצליחו האירגונים השונים להביא לירידת התמותה מחצבת.
אירגון הבריאות העולמי נוקב במספר של 873,000 ! מקרי מוות מחצבת בשנת 1999 לעומת 530,000 מקרים בשנת 2003 (אם נדבר באופן סטטיסטי כל דקה נפטר ילד עקב מחלת החצבת על פני כדור הארץ-ממחלה שהחיסון נגדה עולה פחות מ-5 שקלים !).
הערה : דמיינו לעצמכם את התסריט הבא. אמצע מדבר סהרה. כפר באמצע הישימון. ג'יפ של אירגון הבריאות העולמי ועליו 1000 מנות חיסון מקוררות נגד חצבת מגיע לצורך חיסון הילדים בכפר שבשנה האחרונה ספר 50 ילדים שנפטרו מחצבת מכלל 300 הילדים שבו. החיסונים מוצעים חינם לכל דורש אבל התושבים מסרבים להתחסן. הסיבה – ההורים מפחדים שהחיסון יכול לגרום לאוטיזם בשכיחות של 1 ל-5000 מקרים. נשמע אבסורדי ? מצחיק? אולי עצוב ? לכל ההורים שמסרבים לחסן את ילדיהם בטענה שהחיסון עלול להביא למחלות כגון אוטיזם וכולי ( טענה שקרית ולא מבוססת שבינה ובין המציאות אין דבר וחצי דבר) אל תשחקו באש – חסנו ותהנו מהאפשרויות שמערכת בריאות מתקדמת מעניקה לכם.
^למעלה

תרופות הומאופטיות למניעת זיהומים בדרכי נשימה עליונות (נזלת ושיעול)

Self treatment with one of three self selected, ultramolecular homeopathic medicines for the prevention of upper respiratory tract infections in children. A double-blind randomized placebo controlled trial
Aslak Steinsbekk, Niels Bentzen, Vinjar F?nneb?, George Lewith
British Journal of Clinical Pharmacology

הורים רבים מדווחים על יעילותם של תכשירים הומאופטיים כנגד דלקות של דרכי הנשימה העליונות אבל מדובר בהתרשמות אישית שלעיתים נובעת מהטיה רגשית ולא מהקלה אמיתית. הנטיה לכיוון של רפואה לא קונוונציונלית והאכזבה של הורים רבים מחוסר יעילות של תכשירים רפואיים קיימים בנוסף לנטיה הכללית לכיוון רפואה חליפית הביאו לשפע של תכשירים הנמכרים בבית-המרקחת ומבטיחים "ניסים ונפלאות" בהקלה על בעיה זו. במחקר שלפנינו יצאו החוקרים לבדוק האם כצעקתה...

251 ילדים מתחת לגיל 10 חולקו לשתי קבוצות כשאחת קבלה תכשיר פלצבו (אינבו) כלומר נוזל נטול פעילות והשניה קבלה אחד משלושה תכשירים הומיאופטיים (מהסוג המדולל שאמור לשמר את התכונות המולקולריות של המים וכו'). התכשירים הנ"ל היו המומלצים ביותר לשימוש ע"י הומאופטיים נורווגים.
הניסוי נמשך במשך 12 שבועות ובסופו נמצא שלא היה כל הבדל בתסמינים של שתי הקבוצות. ומסקנתם של החוקרים היתה כמובן שלתכשירים שנבדקו ככל הנראה אין השפעה או שנבחרו התכשירים הלא נכונים.....

ומילת אזהרה לקורא : גם בארץ נמכרים תכשירים מסוגים שונים להקלה או למניעת תחלואה כגון נזלת וכדומה. התכשירים הללו לרוב יקרים ואינם מוכחים כיעילים יותר מסתם תה ודבש או צלחת של מרק עוף אמיתי (ודוקא פה יש מספר מחקרים שהראו על יעילות ). לפני רכישתם של תכשירים כאלו שווה להתייעץ עם רופא ולנסות לחכות מעט – ברוב המקרים המחלות הללו חולפות מעצמן ולא דורשות שום טיפול רפואי רגיל או חליפי.

^למעלה

מדידת חום באוזן – זה מדויק ?

Accuracy of parents in measuring body temperature with a tympanic thermometer
Joan L Robinson

http://www.biomedcentral.com/1471-2296/6/3

הורים רבים נמנעים מבדיקת חום פולשנית הן עקב רצונם להמנע מטראומה לילד והן עקב החשש מפגיעה פיזית . סיבות אילו הביאו לפיתוח מדחומים לא פולשניים שונים שרובם אינם מדויקים והשימוש בהם לא קנה אחיזה אצל מרבית ההורים. יוצא דופן אחד הינו המדחום המאפשר מדידת חום באוזן . למרות הרעיון הנכון העומד מאחורי המכשיר , המכשירים הביתיים הנמכרים בשוק כיום הם בעלי אמינות המוטלת בספק ע"י חלק מהחוקרים . במחקר זה נבדק חומם של ילדים בבית ע"י ההורים ואח"כ ע"י מכשור למדידת חום (הנחשב אמין יותר -ברמת בי"ח) באוזן ע"י אחות. התוצאות הראו על הבדל ממוצע של כחצי מעלה בין מדידת ההורים למדידת האחות כש-72% מהמדידות היו בעלות הבדל של מעל חצי מעלה בין שני המכשירים. המכשיר הבייתי "פספס" חום בכרבע מהמקרים.
בנוסף אחיות שמדדו את חומם של הילדים במקביל להורים קבלו תוצאות שונות בחצי מעלה ויותר בכשליש מהמקרים.
המאמר פתוח לקריאה בכתובת הנמצאת בראשית המאמר ומי שרוצה מוזמן להתרשם באופן מעמיק יותר.
המסקנה שאני מסיק ממנו היא שמכשיר המדובר (ואני לא נוקב בשמות אבל שם החברה המדויק נקוב במאמר) אומנם נוח מאוד לשימוש אבל בעייתי לגבי פענוח התוצאות שלו. כרגע אישית אני מעדיף את המדחומים הדיגיטלים הפשוטים ומדידה בפה או בטוסיק .

^למעלה

מי שלא ישן לא גדל

אמרה ידועה טוענת שילדים גדלים בלילה ולכן מי שלא ישן לא גדל. חיזוק לטענה זו ידוע כבר שנים רבות לאחר שהמחקר אודות הורמון בגדילה הראה שהוא מופרש ברמה גבוהה לפנות בוקר. חיזוק נוסף נמצא לאחרונה ממחקר שנערך בכבשים אך משליך גם על גדילת בני-אדם לפי דברי החוקרים.
במחקר בדקו החוקרים את שעורי הגדילה בעצמותיהם של טלאים ע"י השתלת חיישנים מיוחדים בעצמותיהם. שעורי הגדילה נמדדו במשך 3 שבועות.
הממצאים הראו שכ-90% מהגדילה התרחשה בזמן שהטלאים ישנו או נחו. גדילה כמעט ולא התרחשה בזמן שהטלאים היו על רגליים ונעו ממקום למקום. יתכן והאיזורים האחראיים על הגדילה בעצמות המכונים "פלטות גדילה" הם מעין חיישני לחץ והם מבאים לגדילה רק בזמן שלא מופעל עליהם כל לחץ.
הורים רבים יטענו שהגדילה לילית הינה הסיבה לכאבי הגדילה שחווים ילדיהם בעיקר בשעות הלילה. למרות זאת לא ברור האם ניתן לקשור את ההתארכות הלילית לכאבי הגדילה. כאבי גדילה מתרחשים בעיקר בגילאים של 5-10 שנים ואילו הצמיחה המואצת חלה בגילאים מאוחרים יותר. יתכן ויש קשר בין הדברים אבל הוא אינו פשוט כפי שהוא נראה .
יש לציין שלמרות האמור לא ידוע על קשר בין שעות שינה ארוכות יותר והגובה הסופי של הילד ולכן האמרה המופיעה בכותרת היא עדיין אמרה ולא יותר.

^למעלה

טיפול במגרנה בילדים

Practice Parameter: Pharmacological treatment of migraine headache in children and adolescents
NEUROLOGY 2004;63:2215-2224
D. Lewis et al.

כאבי ראש מגרנוטיים בילדים הינם שכיחים למדי ותדירותם עולה לקראת גיל ההתבגרות ומגיעה ל8-23% מהילדים לפי המחקרים השונים. ישנן הגדרות ברורות לאבחון כאבי ראש בילדים שנקבעו בשנת 1988 ושונו בשנת 2004 .

הקרטריונים של האגודה להגדרת כאבי ראש בילדים עבור מיגרנה הן :
1. 5 או יותר התקפים הכוללים את הממצאים בסעיפים 2-4
2. התקף כאבי ראש הנמשך 1-72 שעות
3. לכאב הראש יש לפחות 2 מתוך 4 המאפיינים הבאים :
- דו-צדדיות או חד-צדדיות ומקום מצחי או רקתי
- לכאב איכות פועמת
- מוחמר ע"י פעילות גופנית מתונה
- הכאב הינו בעוצמה בינונית עד קשה
4. לפחות אחד מהבאים מלווה את כאב הראש
- בחילות או הקאות
- הרתעות מרעש ,מאור או משניהם

הטיפול בילד עם כאב ראש מגרנוטי משתנה ודורש "תפירה" יעודית של הטיפול לפי צרכי הילד . לא כל ילד דורש טיפול תרופתי ולא כל תרופה פעולת באופן זהה בכל הילדים.
במאמר שלפנינו ניסו החוקרים לסכם את המחקרים המשמעותיים בתחום הטיפול התרופתי במגרנות של גיל הילדות.
נסקרו 166 מאמרים שונים ומהם עולה התמונה הבאה :

המטרות ארוכות הטווח של טיפול במגרנה (הן בילדים והן במבוגרים) הן :
- הפחתת תדירות התקפי הכאב,חומרתם,משכם ובעיות התפקוד הנלוות אליהם
- המנעות משמוש בתרופות לא יעילות ואף מזיקות במהלך ההתקף
- שיפור באיכות החיים
- המנעות מהעצמת הטיפול התרופתי
- חינוך החולים להתמודד עם המצב ולשלוט במחלה
- הפחתת המצוקה תלוית-הכאב והסימנים הפסיכולוגיים הקשורים לה

הטיפול התרופתי בזמן התקף חריף :
מטרת הטיפול היא :
- להתמודד עם ההתקף במהירות וביעילות ולמנוע את חזרתו
- להחזיר לחולה את יכולת התפקוד שלו
- להמנע מפניה לתרופות "הצלה"
- השאת (מקסימיזציה) יכולת הטיפול העצמי והמנעות מהצורך להתמך באחרים
- יצירת טיפול בעל יחס עלות-תועלת גבוהה
- על הטיפול להיות נטול תופעות לוואי עד כמה שניתן

התרופה שנחקרה הכי הרבה בנוגע ליעילותה בהתקפי מיגרנה חריפים בילדים היא האיבופרופן – המחקרים הראו שזו תרופה יעילה ובטוחה. כ-60% מהילדים דווחו על העלמות מוחלטת של הכאב לאחר מתן תכשיר זה באחד מהמחקרים.
אצטאמינופן נבדק אף הוא ונמצא יעיל גם בהקלת הכאב ובאותו מחקר דווחו 40% מהילדים על העלמות הכאב לאחר שימוש בתכשיר זה.
תרופות חדשות הפועלות דרך הרצפטור לסרוטונין ומקובלות מאוד במבוגרים נבדקו גם בילדים. רק תרופה בשם סומאטריפטאן הראתה יעילות ובטיחות לטיפול בהתקף מגרנה אף אך לא מעל זו שהראו האיבופרופן או האצטאמינופן.


לסיכום : האיבופרופן הינו תכשיר הבחירה כיום לטיפול בהתקף מגרנה חד בילדים. סומאטריפטן יעיל אף הוא . אצטאמינופן יעיל אף הוא אך מעט פחות מהתרופות שהוזכרו לעיל.
^למעלה

ברזל והפרעות ריכוז וקשב :

Iron Deficiency in Children With Attention-Deficit/Hyperactivity Disorder
Eric Konofal; Michel Lecendreux; Isabelle Arnulf; Marie-Christine Mouren
Arch Pediatr Adolesc Med. 2004;158:1113-1115.

במאמר שפורסם החודש ע"י חוקרים מצרפת מדווח על הקשר בין חוסר בברזל וילדים בעלי הפרעת ריכוז וקשב (ADHD).
חוסר בברזל גורם להפרעה במעברי אותות מוחיים התלויים במולקולה דופאמין. החוקרים הניחו שיתכן קשר אפשרי בין חוסר בברזל והפרעות הדופאמין המוחיות הנלוות ובין הפרעות ריכוז וקשב . לכן בדקו החוקרים את רמות הברזל באוכלוסיית ילדים הסובלים מהפרעות ריכוז וקשב מול רמתו באוכלוסיה של ילדים ללא בעיה זו.
53 ילדים עם הפרעת ריכוז וקשב בגילאים 4-14 ו-27 ילדים ששמשו כקבוצת בקרה נבדקו לרמות פריטין. פריטין הינו חלבון הנמצא בדם ומסמל את מצב מאגר הברזל בגוף.
באוכלוסית הילדים שסבלו מהפרעת ריכוז וקשב נמצאו רמות מאגרי ברזל נמוכות (ממוצא של 23+/- 13) לעומת קבוצת הבקרה (44+/- 22) . רמות הפריטין היו נמוכות מהרצוי ב-84% מהילדים עם ה-ADHD לעומת 18% בקבוצת הבקרה.כמו כן היתה התאמה בין רמת החוסר בפריטין וחומרת הפרעת הריכוז והקשב.
החוקרים מסכמים שחוסר בברזל עלול להביא להחמרת הפרעת הריכוז והקשב ושילדים אילו יכולים להנות מטיפול בברזל לצורך שיפור מאגרי הברזל שלהם.

הערה: מחקר מענין מאוד אך סובל ממספר בעיות והגדולה שבהן –מספר הילדים הקטן שהוא מקיף. הקשר בין ברזל והתפתחות מוחית ידוע זה מכבר ואפילו פה באתר ניתן למצוא פרק הדן בסוגיה זו. הקשר שמראה המאמר הוא נסיבתי ואין להסיק ממנו שחוסר בברזל גורם לבעיית הריכוז והקשב אלא שהוא נוסף עליו . כמו כן המאמר לא מראה שמתן ברזל הביא לשיפור במצב.
למרות זאת יהיה מענין לעקוב אחר מחקרים דומים שינסו גם מתן ברזל כחלק מהנסיון לטיפול בילדים בעלי הפרעת ריכוז וקשב וחוסר בברזל.

^למעלה

שירי ילדים – לא כ"כ תמימים

Could nursery rhymes cause violent behaviour? A comparison with television viewing
P Davies, L Lee, A Fox, and E Fox
Arch. Dis. Child. 2004; 89: 1103-1105

10% ממקרי האלימות באנגליה מבוצעים ע"י ילדים בגיל בי"ס. הרושם הוא שיש עליה גדולה בכמות מעשי האלימות בעשור האחרון. סרטי טלוויזה אלימים הואשמו כבסיס לחלק מהפשעים היותר קשים שבוצעו בידי בני-נוער . מחקרים הראו שיש מתאם חיובי בין זמן הצפיה בטלוויזיה והתנהגות אלימה של בני-נוער .
האלימות הנראית על המסך שודרגה אף היא וילד הרואה שעתיים של סרטים מצוירים בממוצע ליום יחווה כ-10.000 מעשי אלימות לשנה.
אך אלימות אינה מוגבלת לשידורי הטלביזיה בלבד. ספרי הארי-פוטר מכילים דוגמאות של אלימות, לחימה ,אמירת שקרים, גניבה ואף רצח.
גם בשירי ילדים ומעשיות ילדים יש מעשי אלימות לא מועטים . במאמר הנ"ל בדקו החוקרים את מעשי האלימות בשירי ילדים קלאסיים לעומת אלימות בתוכניות טלוויזיה במטרה להבין האם חשיפה לאלימות היא נטיה של השנים האחרונות או דבר שהיה קיים תמיד.
השירים אומנם באנגלית אבל חלקם מוכרים גם לקורא העיברי כמו ינקי-דודל ואחרים. בהשוואת מעשי האלימות בשירים למעשים שנמצאו בטלויזיה ב-5 הערוצים הממלכתיים באנגליה נמצא שמעשי אלימות עקב תאונות (מעשים לא מכוונים) היו שכיחים יותר בשירים ביחס לטלוויזיה אבל גם מעשי אלימות מכוונים היו שכיחים יותר בשירי הילדים. רמיזות על מעשי אלימות היו שכיחות יותר בטלביזיה.
משך הזמן שחלף עד להתקלות במעשה אלים היה דקה ו-9 שניות בשיר לעומת 12.5 דקות בטלביזיה.
מהנתונים עולה שבשני המדיות הנבדקות ילדים חשופים למעשי אלימות כלומר חשיפה לאלימות היתה כנראה גם כשילדים גודלו ללא טלביזיה אלא רק על ברכי שירי הילדים. העובדה שהאלימות בשירים איננה ויזואלית לא מקטינה את ערכה ואולי אף להיפך. דמיונם העשיר של ילדים יכול ליצור סצנת אלימות קשה הרבה יותר מכל מה שבמאי יכול להעלות על דעתו.
כמות האירועים האלימים בשירי הילדים שנסקרו היתה גדולה פי כמה ליחידת זמן מזו של תכניות הטלביזיה.כלומר ילדים נחשפו לאלימות דרך שירי ילדים גם בעבר ובכמות לא פחותה ממה שמתרחש כיום בטלביזיה . ההבדל המשמעותי הוא שלרוב בזמן השמעת שירי ילדים יש מבוגר תומך בסביבה שלא תמיד נמצא בזמן צפיה בטלביזיה.
התפתחות של התנהגות אלימה איננה תלויה כל הנראה בפקטור בודד אלא במשלב של גרמים הפועלים בזמנים המודרנים וגורמים לעליה ברמת האלימות.
שירי הילדים בארץ אינם חפים מאלימות אף הם. די אם נזכיר את הספר יהושוע פרוע למרות שכבר מזמן אינו משמש לגידול ילדים (אני מקווה).
אפשר לסכם בדבריו של סוקרטס (למרות שנכתבו בשנת 425 לפני הספירה הם רלבנטים כתמיד) : "אם כל העולם תלוי בנוער של היום, אינני יכול לראות את העולם שורד 100 שנה..."

^למעלה

אצל מי אפשר לאכול מהריצפה ?

תלמידת תיכון בשם גיליאן קלארק בדקה את אחד החוקים הבלתי בדוקים : אחרי כמה זמן אם בכלל מותר להרים אוכל שנפל על הרצפה ולאכול אותו.
לפי קלארק כבר גנגיס חאן התייחס לסוגיה זו למרות שהוא טען שמדובר בטווח של 12 שעות. בארה"ב יש כלל אצבע הטוען שאוכל הנמצא פחות מ-5 שניות על הרצפה מותר לאכילה.
ע"מ לבדוק מה בכלל קורה על הריצפה מבחינת חיידקים ושאר ירקות בצעה קלארק תרביות של חיידקים מהריצפה באיזורים סואנים של אוניברסיטת אילנוי. להפתעתה ולהפתעת החוקרים במעבדה עימה עבדה,לא נמצאו חיידקים כלל על גבי הרצפה !
לאחר מכן רכשה קלארק שתי מרצפות לצורך הדמיית נפילת אוכל על רצפה וכן הצטיידה בעוגיות וסוכריות גומי. קלארק זיהמה את מרצפות ההדמיה בחיידק האי. קולי (אותו חיידק הידוע בשמו קוליפורם) והניחה על המרצפות המזוהמות סוכריות גומי למשך 5 שניות. כל הסוכריות זוהמו בחיידקים.
במהלך מחקרה גילתה קלארק עוד מספר עובדות מעניינות : אנשים נטו יותר להרים עוגיות וממתקים מהרצפה כיוון שהחשיבו אותם יותר . נשים יותר מגברים נוטות לאכול מזונות שנפל על הריצפה.
לסיכום: רצפות הן לעיתים יותר נקיות ממה שהן נראות. אוכל יכול להזדהם גם במגע קצר עם הריצפה במידה והיא אכן מזוהמת. נשים נוטות יותר להרים אוכל שנפל. ממתקים שנפלוו יאכלו מהרצפה באחוזים גבוהים יותר מברקולי שנפל.
הערה : מעבר לעבודה הנחמדה,ברורה עובדה אחת: סוכריות יש להחזיק היטב ולמנוע בכל מחיר את נפילתן – הן טעימות. ברוקולי ניתן להשלכה בכל עת וגם על רצפה סטרילית בין כה וכו' אף ילד לא אוכל אותו.מענין לדעת מה קורה לגבי מוצצים והצורך להרתחה ....
^למעלה

מגורי הורים ומין הילוד :

במאמר שפורסם בעיתון ה- proceeding of royal society of biological science בדקו חוקרים האם יש קשר בין תנאי מגורי ההורים ומין הילוד. המחקר שבוצע ע"י המכון הלאומי למחקר כלכלי בארה"ב עקב אחר נתונים של 86,486 לידות בנסיון לזהות קשר אפשרי בין גורמים אילו.
כבר מהמאה ה-19 קיימים דיווחים על ירידה בילודת בנים כאשר בני הזוג אינם דרים בכפיפה אחת. אחת מהסיבות האפשריות לכך היא חוזקם היחסי של עוברים ממין נקבה וחולשתם היחסית של עוברים ממין זכר. יתכן ובנות מסוגלות להתפתח טוב גם בזמן חוסר יחסי במזון בעוד שזכרים דורשים יותר מזון להתפתחותם ולכן נפגעים יותר בתנאים קשים. במקרה כזה כאשר התנאים בבית אידאלים (שני ההורים גרים יחד) יהיו הזכרים במצב שפיר אך כאשר האם גרה לבד לנקבות יש עדיפות כי הן עמידות יותר בתנאים קשים. מצוידים בתובנה זו בדקו הסוקרים את כמות הבנים שנולדו לזוגות נשואים שגרו יחד בזמן הכניסה להריון לעומת זוגות שהרו בזמן מגורים שאינם משותפים.
הממצאים מעלים שבזמן מגורים משותפים 51.5% מהלידות היו של בנים בעוד שרק 49.9% מהלידות היו של בנים בזוגות שלא גרו ביחד.יש לציין שזהו פער משמעותי מאוד,כשבודקים אוכלוסיה בהיקף גדול כל-כך .
יש לציין שבאופן כללי נולדים מעט יותר בנים מבנות וההשערות לגבי הסיבה לתופעה מעולם לא הוכחו.
מה ההשלכה של נתונים אילו ? החוקרים טוענים שיתכן ובכך נעוץ ההסבר לירידת כמות לידות הבנים בעולם המערבי ב-3 עשורים האחרונים – עקב רבוי המשפחות החד–הוריות.
ממצאים אילו תומכים גם בהשערה שתנאים סביבתיים שונים משפיעים על מין העובר הנולד (ולא רק דיאטות למניהן).
מסקנה : מי שחושב שבעזרת "טריקים" כאלו ואחרים יוכל לכוון שאת מין הילוד – הטבע צמיד מסובך יותר ממה שהוא נראה. וכמו שאומר הבן שלי : "מה שיוצא – אני מרוצה".
^למעלה

סיר ופומפיה בדרך לאוניברסיטה :

The Problem With Some 'Smart' Toys: (Hint) Use Your Imagination
By LINDA CARROLL

Published: October 26, 2004 NY TIMES

כל ההורים רוצים שילדיהם יצליחו. לצורך הצלחה צריך בסיס טוב ואחד מהבסיסים החשובים ביותר בשנות חייו הראשונות של הצאצא/ית הינם הצעצועים.
חברות הצעצועים מודעות לעוצמת הרעיון האומר ששלושת השנים הראשונות לחייו של הילד משמעותיות להתפתחותו בעתיד ומפנות משאבים לפיתוח צעצועים שכיבכול הינם חיוניים ויבטיחו את התפתחותו הטובה של הילד .גם אם היצרניות אינן אומרות זאת בפה מלא הרי המסר מועבר בדרכים שונות.
כמובן שהרעיון לגטימי לחלוטין אך האם צעצועים "מתוחכמים" אכן מביאים להתפתחות מוחית טובה יותר ביחס לסיר ,שתי כפות מעץ ופומפיה ?
מחקרים רבים מראים על החוסרים ההתפתחותיים הנובעים מחוסר גרוי בתקופות קריטיות שלאחר הלידה ובשנים הראשונות לחיים. אך מחקרים המראים שיפור עקב סטימולציה יחודית כזו או אחרת אינם ממש בנמצא.
יתר על –כן, המחברת טוענת שצעצועים חכמים מדי,ישימו יותר מדי דגש על זיכרון ופחות מדי על דמיון ובכך יביאו לפסיביות מצד הילד. צעצוע ששר,מדבר,מהבהב ומראה תמונה אינו משאיר לילד דבר לעשותו.
המח גדל באופן מרשים עד גיל 3 בערך. לאחר מכן קצב גדילתו מואט. השנים הראשונות הן אכן קריטיות להתפתחות . התיאוריות היום טוענות ש-IQ נקבע הן ע"י גורמים סביבתיים והן ע"י גורמים גנטיים. אין ספק שעל-מנת למצות את הפוטנציאל הגנטי יש צורך בסביבה תומכת ומאתגרת אך מרגע שזו ניתנה יכולתו הספציפית של כל ילד טמונה בגנים שלו ולא בשיפור הסביבה. אף אחד כים אינו יודע איך יכולה להשפיע פעילות כזו או אחרת על איזורים שונים במח. מסיבה זו לא ידוע האם דוקא צעצוע יקר הוא זה שיביא לתוצאה עליה חשבו ההורים.
הערה: הכתבה מעניינת מאוד ורחבה ורק עיקריה הובאו ומי שיכול מומלץ לקרוא. בכל מקרה אין בכך משום פסילה של צעצועים מכל סוג שהוא אלא המלצה חמה לא לוותר על המשחקים הקלאסיים והותיקים גם אם הם נראים אנכרוניסטים. גם אינשטיין שיחק בהם ונראה שהצליח לא רע. משחק דמיון הוא חשוב ולעיתים שתי קוביות יעשו מה שלא יעשו עשרה משחקי מחשב.
^למעלה

סוף עידן האנטיביוטיקה ?

בכנס שהתקיים לאחרונה יצאו חברי אירגון הבריאות העולמי ומדענים מובלים בארה"ב בקריאה למתן את כמות החומרים האנטיביוטיים הנרשמת ברחבי העולם עקב עליה חדה בכמות החיידקים העמידים לטיפולים האנטיביוטים הקיימים היום.
המדענים הזהירו מחזרתה של התקופה בה לא היה ניתן היה להתגבר על זיהומים פשוטים ודרשו פעולה כלל עולמית מתואמת למניעת אפשרות כזו.
עמידות לטיפול אנטיביוטי מתרחשת מעליה עקב יכולתם של החיידקים להתרבות בזמן קצר ולעבור מוטציות (שינויים בחומר הגנטי שלהם).
כאשר חיידק שיש לו מוטציה המגינה עליו מפני חומר אנטיביטי מסוים עובר את חייו בלי שפגש את אותו החומר , הוא אינו נעזר ביכולתו ובמהלך הדורות המוטציה שלו נעלמת . תופעה זו מתרחשת כיוון שלמוטציה אין כל יתרון אבולוציוני והיא אינה עוזרת לחיידק לשרוד. אירועים כאלו התרחשו במשך מליוני שנים עד להמצאת האנטיביוטיקה.
מצב שונה מתרחש מרגע שפגש החיידק שהתמזל מזלו לשאת מוטציה מגינה , חומר אנטיביוטי כנגדו הוא מוגן. במקרה זה יש לחיידק יתרון על כל שאר החיידקים חסרי המוטציה ובעוד הם מומתים הוא שורד. כך שכשאנו נותנים אנטיביוטיקה יש תמיד סכנה שאנו מביאים במו ידינו לבחירה של חיידקים בעלי עמידות כנגד אותה האנטיביוטיקה.בעיה נוספת היא יכולתם של עמידויות כאלו לקפוץ מחיידק לחיידק .
בצורה כזו במהלך 60 השנה האחרונות הולכים החיידקים וצוברים עמידויות לאנטיביוטיקות שונות ולעיתים באותו חיידק ניתן למצוא מספר עמידויות בו-זמנית. חיידקים מסוג זה מכונים חיידקי-על ולעיתים אין לנו כבר היום פתרון תרופתי טוב כנגדם.
מסיבה זו – יש לנסות ולהשתמש בכמה שפחות אנטיביוטיקה . יש לתת הטיפול רק כשנחוץ ותמיד את האנטיביוטיקה הפשוטה ביותר.
ככל שניתן פחות אנטיביוטיקה נוכל להשתמש בה זמן רב יותר ולהנות מאיכות החיים שהיא מאפשרת.
זכרו זאת בביקור הבא אצל הרופא.

עוד עובדות- ניתן לקרוא בפרק על אנטיביוטיקה.
^למעלה

תה אניס - זה בטוח ?

Neurotoxicities in Infants Seen With the Consumption of Star Anise Tea
PEDIATRICS Vol. 114 No. 5 November 2004, pp. e653-e656
Diego Ize-Ludlow et al.

במאמר שפורסם בתחילת החודש באחד מירחוני הילדים המובילים בעולם ה-PEDIATRICS מתייחסים החוקרים להשפעות ותופעות לוואי שונות הנגרמות לילדים כתוצאה משתיית תה המבוסס על כוכבי אניס יפני. מובא בזאת תקציר המאמר .

תה אניס סיני (הידוע בשמו הלטיני Illicium verum) הינו תבלין ידוע הנמצא בשימוש בתרבויות רבות ברחבי העולם. בחלק מהתרבויות הוא נחשב כמרפא יעיל ובטוח לכאבי בטן של הילוד (כאבי בטן קוליקיים).
סוג דומה של אניס המכונה כוכב אניס יפני (או בשמו הלטיני Illicium anisatum או I japonicum)
ידוע כבעל השפעות רעילות הן על מערכת העיכול והן על מערכת העצבים המרכזית.
כל סוגי צמח האניס מכילים חומרים פעילים בעלי השפעות כאלו ואחרות על מערכות גוף שונות ואפילו האניס הסיני הנחשב כבטוח מכיל תרכובות טוקסיות בשם : veranisatins A, B, and C שבמינונים גבוהים עלולות להביא לסימני הרעלה במערכת העצבים המרכזית.
הבעיה מתחילה כשאניס יפני מגיע בטעות לתה אניס סיני . במאמר מובאים 7 תאורי מקרה של ילדים שקבלו בבית תא אניס סיני (שבדיעבד בחלק מהמקרים נמצא בו גם אניס יפני) וסבלו מהרעלה שפגעה במערכת העצבים המרכזית וטופלו בבית-החולים לילדים של מיאמי.
סימני ההרעלה היו : חוסר שקט, תנועות ריצוד של העיניים (המכונות ניסטגמוס) , הקאות, תנועות שרירים לא רצוניות (מיוקלונוס) ופרכוסים. לאחר הפסקת החשיפה לאניס חלפו הסימנים והילדים הבריאו במהירות.
תופעות לוואי כאלו נמצאו גם במדינות שונות ברחבי העולם עליהן נמנות הולנד,סקוטלנד,ספרד צרפת יפן וסין.
המחברים מציינים שאניס סיני נחשב בעבר לבטוח עקב הכמויות הקטנות של הרעלנים שבו , למרות זאת במינונים גבוהים גם אניס זה עלול להוות בעיה בריאותית.
המחברים מסכמים וטוענים שיש לאסור בארה"ב שתיית תה המבוסס על אניס סיני עד לבירור יסודי בתינוקות.

הערה : מדובר במאמר על אניס ולא על שומר. אינני בקיא בצמחים טבעיים אבל אני מניח שכוכבי האניס בארץ מיובאים אף הם, אינני יודע האם יש בקרה כלשהיא של משרד הבריאות על תכשירים המכילים אניס (אני מקווה שיש) אבל אם אתם משתמשים בתה כלשהוא להקלת כאבי בטן – אנא בדקו מה בדיוק הוא מכיל והזהרו. בכל מקרה לאור הכתוב נראה שכל תכשיר המכיל כוכבי אניס אינו בדיוק הרעיון הכי טוב לתינוקות.
^למעלה

טיפות בסוף שבוע – במקום רטיה לעין

A randomized trial of atropine regimens for treatment of moderate amblyopia in children
Ophthalmology 2004 vol 111 pp 2076-2085

ילדים רבים (כ-2% מכלל הילדים) סובלים מעין עצלה. הסיבות למצב זה הן פזילה,ירוד של העין (קטרקט),צניחת עפעף ושינויים אחרים בעדשות העיניים הגורמים לעיתים לעין "החזקה" להשתלט על פעולת הראיה. מצב זה דרש (בעבר ואף כיום) טיפולים כגון סגירת העין הבריאה לצורך עידוד העין העצלה או שימוש בטיפות אטרופין המרחיבות את האישון ומטשטשות את הראיה בעין "החזקה" . בצורה כזו מאלצות טיפות האטרופין את תהליך הראיה להסתמך על העין ה"חלשה". טיפול כזה יוצר אצל הילדים התנגדות וכן לעיתים בעיה חברתית. המחקר שפורסם החודש בירחון המוביל לרפואת עיניים יכול להביא למהפך בשיטת הטיפול.
168 ילדים בגילאים 3-7 עם עין עצלה (אמבליופיה – amblyopia) נבדקו במחקר. הילדים חולקו לשתי קבוצות. קבוצה אחת טופלה בטיפות אטרופין מדי יום והקבוצה השני טופלה בטיפות אטרופין רק בסוף השבוע. הילדים נבדקו לחדות ראייתם לאחר 4 חודשים.
תוצאות המחקר הראו שהשיפור בחדות הראיה היה זהה בשתי הקבוצות . דרגת השיפור היתה דומה לזו המושגת עם הנחת רטיה על העין.
מחקר זה הוא הראשון שבדק שיטת טיפול זו לבעית העין העצלה. במידה ומחקרים נוספים באוכלוסיות גדולות יותר יראו את אותן תוצאות יוכלו רופאי העיניים לטפל בבעיה בצורה פשוטה הרבה יותר ביחס לנהוג היום.
^למעלה

אוטיזם ודלקת כרונית במערכת העצבים המרכזית

Neuroglial activation and neuroinflammation in the brain of patients with autism
Diana L. Vargas et al
Annals of neurology nov.2004

בפרסום מחודש זה חוקרים מאוניברסיטת ג'ון הופקינס ואוניברסיטת מילאנו מדווחים על ממצאים חדשים שיתכן ויעזרו לשפוך אור על הבסיס לאוטיזם. אוטיזם הינה הפרעה נוירו-התפתחותית המתאפיינת בלקויי תקשורת והפרעות בתקשורת הסוציאלית ולעיתים מלווה בהפרעות קוגניטיביות שונות וכן הפרעות פרכוסיות. למרות חיפוש של שנים אחר הבסיס לבעיה זו ולמרות שנתגלו עדויות לקשרים גנטיים, סביבתיים וכן קשרים למערכת החיסון – לא נמצא אף מנגנון ברור.
החוקרים במחקר זה נטלו דגימות ממוחם של 11 ילדים שסבלו מאוטיזם ונפטרו מסיבות אחרות, ובדקו האם ניתן למצוא עדות לתהליך דלקתי ברקמות שנבדקו.
החוקרים הראו שקיים תהליך דלקתי כלשהוא ברקמות המח שנבדקו ומכאן הסיקו שיש פעילות מוגברת של מערכת החיסון במוחם של הסובלים מאוטיזם.
לא ברור האם מצב זה עומד בבסיס המחלה או שהוא נגזרת של בעיה בסיסית יותר הגורמת לאוטיזם ולדלקת יחדיו.
בכל מקרה מידע זה יכול לשמש כבסיס למחקרים נוספים שינסו להבין את המתחולל ברקמות המח ובמערכת החיסון המקומית של המח,בנסיון להתחקות אחר מקורות הבעיה ולפתח טיפולים שיוכלו אולי לעזור לחולים אילו או למנוע את מחלתם.
^למעלה

יום טוב ללילה טוב

The relationship between daytime exposure to light and night-time sleep in 6 12-week-old infants
Yvonne Harrison


הורים רבים מוטרדים עקב חוסר השינה של ילדיהם וסובלים לעיתים הם עצמם מחוסר שינה על רקע זה.חוקרים מאוניברסיטת ג'ון מורס בליברפול בדקו נתונים שונים לגבי תבניות השינה של ילדים בגיל הרך.קבוצה של 55 תינוקות נבדקו מגיל חודש וחצי עד 3 חודשים לגבי הרגלי השינה שלהם. החוקרים מצאו שהתינוקות שישנו טוב בגיל חודש וחצי ישנו גם טוב בגיל 3 חודשים. עוד מצאו שתינוקות שנחשפו לאור יום בשעות שבין 12 ל-4 בצהריים ישנו טוב בלילה. ההסבר לתופעה זו אינו ברור אך יתכן והסיבה קשורה להתפתחות טובה יותר של השעון הביולוגי הקוצב את שעות העירות והשינה שלנו. החוקרים גם מדווחים שילדים בגל 6 שבועות בכו כפליים מילדים בגיל 12 שבועות (40 דקות ליום מול 20 דקות).
לסיכום אפשר להגיד ששהיה בחוץ וחשיפה לאור השמש היא בריאה מהנה ותורמת לשינה טובה יותר – עכשיו גם יש עדות מדעית לכך.
^למעלה

ויטיליגו – הפתרון ?
Tacrolimus ointment promotes repigmentation of vitiligo in children: A review of 57 cases
journal of the American Academy of Dermatology Volume 51, Issue 5 , 2004, Pages 760-766

ויטיליגו היא מחלת עור אוטואימונית (כלומר מחלה הנגרמת כתוצאה מכך שמערכת החיסון תוקפת בטעות מערכות שונות בגוף עצמו).המחלה גורמת לאיבוד התאים בעור המכילים את חומרי הצבע (פיגמנטים) הנותנים לעור את צבעו. בילדים (ומבוגרים) החולים במחלה ניתן לזהות כתמי עור בהירים לעיתים קרובות בכפות הידיים וכן באיזור הפנים והצואר. המצב אינו סטטי ונוטה להתקדם ולתפוס שטחי עור גדלים והולכים.
הטיפולים השונים הקיימים כיום אינם טובים ובמקרים רבים נכשלים . במחקר המדובר בדקו החוקרים את השפעתו של חומר בשם טקרולימוס (המשמש כיום לצרכים שונים בינהם גם לטיפול באטופיק דרמטיטיס) על התקדמות המחלה . החומר נמרח פעמיים ביום על האיזורים הנגועים במשך 3 חודשים. הערכת יעילות הטיפול נעשה בעזרת צילומים שבוצעו טרם הטיפול ולאחריו וכן במהלך ביקורים תקופתיים במרפאה.
תוצאות הטיפול היו מרשימות – הטבה חלקית באיזור הצואר והראש נמצאה ב-89% מהמקרים.באיזור הבטן והגפיים נמצאה הטבה חלקית ב-63% מהמטופלים. התוצאות מראות השפעה טובה יותר של טיפול זה באיזור הפנים.
עד היום היה הטיפול במצב זה מאכזב ועקב הבעיה האסטטית שהוא מציב, סבלו חולים רבים מבעיה חברתית יותר מאשר בעיה פיזית. יתכן ובעזרת הטיפול המתואר יבוא מזור (גם אם חלקי) למחלה זו.
^למעלה

הילד שלי לא אוכל כלום !

לא מעט רופאי ילדים טוענים שהילדים במדינת ישראל לא אוכלים כלום. הסיבה לכך היא שלעיתים קרובות ניתקלים הרופאים באמהות של ילדים שנשבעות בכל היקר להן "שהילד לא אוכל כלום" . הבעיה הקטנה היא שחציים של הילדים הללו הם באמת בעלי משקל חסר אך חלקם השני הוא בעלי משקל עודף.
השמנה היא המגיפה של המילניום הנוכחי כשאחוזי הילדים בעלי המשקל העודף עולים מדי שנה בשנה. למשקל עודף השפעות החל מהגיל הצעיר ואין להקל ראש בתופעה . בין גיל 6-15 כ-15% מהילדים יהיו בעלי משקל יתר כמעט פי 3 ביחס למצב לפני 10 שנים.
במחקר שפורסם לאחרונה בירחון היוקרתי BMJ יצאו החוקרים לבדוק האם חלק מתהליך ההשמנה נובע מחוסר המודעות של ההורים למצב של ילדיהם . חוסר מודעות זה מונע שינויים התנהגות ביתיים אפשריים ומחמיר את המצב.
חוקרים שבדקו את הוריהם של 277 ילדים מצאו שרק רבע מההורים ידעו לזהות שילדיהם סובלים ממשקל עודף. ההורים "פספסו" יותר בנים בעלי משקל עודף (רק 27% מהבנים זוהו) ופחות בנות (54% מהבנות זוהו) הנטיה להגדיר את הילדים בעלי המשקל העודף כ"בסדר" היתה שכיחה יותר את האבות (57%) ושכיחה פחות אצל האמהות (33%). חוסר המודעות של ההורים היתה לא רק עבור הילדים אלא גם עבור משקלם הם. כ-40 אחוז מההורים (משני המינים) שהיו בעלי משקל עודף הגדירו את משקלם כתקין.
החוקרים גם מצאו שבניגוד לגרסה שקבעה שאחוזי ההשמנה בשכבות הסוציואקונומיות הנמוכות הם גבוהים יותר - היו אחוז האנשים בעלי משקל עודף זהים בכל שכבות האוכלוסיה. בקיצור : זו בעיה של כולםםםםםםםםםם….
לסיכום : אין כזה דבר "שומן ילדות שיעבור" – כל הורה אחראי על תוכן המזון שמגיע לצלחתו של הילד . ניתן לעזור לילדים הסובלים ממשקל יתר ע"י תכנון תזונה קפדני ושמירה על פעילות גופנית (לחיצה על כפתורים בשלט זה לא פעילות גופנית).
^למעלה

אולטרא-סאונד בזמן הריון – זה בטוח ?
John P Newnham, Dorota A Doherty, Garth E Kendall, Stephen R Zubrick, Louis L Landau, Fiona J Stanley
Effects of repeated prenatal ultrasound examinations on childhood outcome up to 8 years of age: follow-up of a randomised controlled trial
Lancet 2004; 364: 2038-44

לאחרונה שמעתי מספר פעמים אמהות החוששות מבצוע מעקבי אולטרא-סאונד עובריים כיוון שהן "שמעו" שלבדיקות אילו יש השלכה על בריאותו של העובר בהמשך .יתכן ושמועות אילו נובעות ממחקרים שבוצעו בחיות ומרמזים על קשר בין בדיקת אולטרא-סאונד עוברית והתפתחות פיזית של העובר לאחר הלידה. המאמר שלפנינו עוסק בדיוק בנקודה זו וכבר כאן צריך להבהיר שככל הידוע היום מדובר בתהליך בטוח שמעולם לא הוכח כגורם לבעיה כלשהיא.
המחקר כלל 1490 נשים שעברו במהלך שבועות 18-38 להריונן 5 בדיקות אולטרא-סאונד ו-1477 נשים שעברו רק בדיקה אחת בשבוע ה-18 להריונן. בהמשך נבדקו הילדים של שתי קבוצות הנשים הללו בגיל שנה ועד גיל 8 שנים למשקלם גובהם וכן להתפתחות השפה הדיבור,ההתנהגות וההתפתחות הנוירולוגית.
תוצאות: החוקרים לא מצאו הבדל כלשהוא בין שתי הקבוצות בכל אחד מהמדדים שצוינו.
המסקנה : אין הבדל בין בצוע בדיקת אולטרא-סאונד אחת למספר בדיקות מרובה לגבי התפתחות הפיזית או הקוגניטיבת של העובר.
המחקר שלפנינו מקנה תחושת ביטחון שאכן מדובר בבדיקה בטוחה וללא תופעות לוואי. כמובן שיש צורך במחקרים על אוכלוסה גדולה יותר אבל זהו צעד נכון להוכחת בטיחות האולטרא-סאונד העוברי.
^למעלה

לחץ וזקנה

Accelerated telomere shortening in response to life stress
Elissa S. Epel et al
Proc. Natl. Acad. Sci.
.
האם יש קשר בין לחץ (סטרס) והזדקנות מוקדמת . המדע מנסה שנים לבדוק מהם המנגנונים השונים המופעלים בגוף וגורמים להזדקנותו. מאמר שפורסם לאחרונה מסביר איך הורים יכולים לחוות הזדקנות מואצת עקב לחץ נפשי .
לפני שנספר על ממצאי המאמר,רגע של ביולוגיה מולקולורית : המטען הגנטי בתאים שלנו נמצא בגרעיני התאים. החומר הגנטי הידוע בשמו DNA,ארוז בצורה של סלילים עבים המכונים כרומוזומים. לכל כרומוזום בקצהו יש חלק המכונה "טלומר" הנמצא ב"שפיץ של הכרומוזום". חלק זה אחראי על הדבקת קצה הכרומוזום שלא יתפרק וישאר יציב (משהו כמו הפלסטיק בקצה השרוך). כל פעם שתא מתחלק מתקצר ה"הטלומר" במקצת. כאשר ה"טלומר" בכרומוזומים נעשה קצר במיוחד מאבד התא את יכולתו להתחלק. כאשר תא אינו יכול להתחלק הוא אינו יכול להתחדש ולמעשה זה בדיוק מה שקורה כשמזדקנים (זה לא כל מה שקורה אבל זה חלק נכבד מתהליך ההזדקנות).
המדענים במחקר שלפנינו בדקו האם לחץ פסיכולוגי יכול לקצר בצורה משמעותית את אותם ה"טלומרים" וככה למעשה ניתן לנסות להראות שלחץ מביא להזדקנות מוקדמת.
במחקר נבדקו שתי קבוצות: בקבוצה הראשונה היו 39 אמהות שטיפלו בילדים בעלי מחלה כרונית ובקבוצה השניה 19 אמהות שילדהן היו בריאים.
שתי הקבוצות בניסוי זה מלאו שאלון על רמת הלחץ אותה הן חוו וכן נלקחו מהנשים בדיקות דם למדידת אורך הטלומרים.
תוצאות: בקבוצת האמהות לילדים חולים מצאו החוקרים שבאמהות שתשובות השאלונים שלהן הראו על רמת הלחץ הגבוהה ביותר היו ה"טלומרים" הקצרים ביותר. בעוד שבאמהות בהן השאלונים הצביעו על רמת לחץ נמוכה היו הטלומרים ארוכים.בנוסף נמצא שהטלומרים התקצרו ככל שזמן הטיפול בילד החולה היה ארוך יותר. החוקירם העריכו את מידת הזדקנותם של התאים בקבוצת האמהות בהן היתה רמת הלחץ הגבוהה בכ-10 שנים.
ממצאים אילו מצביעים על תובנה חשובה. במצבים בהם רמת החרדה גבוהה טיפול במניעת לחץ יכול להשפיע על פעילות הגוף במישורים רבים.
אז לכל חסרי המנוח והלחוצים –מצאו את הזמן להרגע ואולי תחסכו מגופכם הזדקנות מואצת.

^למעלה

חזרה לכתבות
חזרה לאתר

רופא מחלה

רופא ילדים |  מפת האתר |  רפואת ילדים |  מי אנחנו |  מחלות ילדים |  פורום ילדים