רופא מחלה הורים

כינמת


מחלות זיהומיות > כינמת

כיני ראש :

 

אין ספק שהכינים מהוות את אחד המטרדים הגדולים ביותר עבור הורים . הטיפול דורש השקעה ומעקב ואינו מבטיח שבעוד שבועיים לא תתרחש שוב הדבקה. הורים רבים מפחדים אפילו לספר על המצב כיוון שהוא כביכול משליך על רמת ההגיינה בבית. כינים קיימות בכל שכבות האוכלוסיה בכל המגזרים ובכל הגלאים (למעט כאלו שיש להם גולגולת מושלמת ויפה ולכן אלוהים חנן אותם בקרחת כדי שכולם יוכלו להנות) ואפילו אצל ילדיהם של רופאים ומי שעדיין לא מאמין מוזמן לעיין בספר "הכינה נחמה" .פרק זה ידון בכינים וכיצד ניתן לטפל בהם.

הערה : כיני ראש הן סוג של טפיל יחודי לבני אדם ואינן קיימות בבעלי-חי מבעלי-חי שונים לא ניתן להדבק בכיני-ראש. כני ראש שונות לחלוטין מכיני הגוף ואין קשר בין השתיים.

 

נא להכיר – הכינה מחזור חיים .

 

כינים מכונות בלטינית Pediculus capitis ולמרות שהן אינן מזיקות לחלוטין במעשיהן (לא מעבירות מחלות לא עושות רעש ולא משאירות לכלוך) הן כן גורמות לתגובה ביחס הפוך לגודלן ולהוצאות כספיות ניכרות בנסיון הנואש להכחידן.

רוב הדבקות הכינים הן בגילאי 5-10 ובבי"ס יסודיים יש מחקרים שהראו הדבקה בעד כרבע מהילדים. באוכלוסיה הכללית בין אחד לשלושה אחוז מהאנשים נושאים על ראשם כינים.

הכינים ניזונות מדם אותו הן מוצצות מעור הקרקפת. בזמן פעולה זו הן מחדירות לאיזור העקיצה שדרכה נמצץ הדם רוק היוצר תחושת גרד או עקצוץ בחלק מהמקרים.

אורך חיי הנקבה לאחר ההפריה הוא כחודש ובמהלכו הכינה הנקבה מטילה עד 6 ביצים ליום. הביצים מודבקות לשערות בסמוך לקרקפת ובתחילה הן שקופות . לאחר 7 ימים בוקעות הכינים והביצים הופכות לבנות וכך קל יותר לזהות אותן. גודל ממוצע של ביצה הוא כמ"מ בודד. לאחר יציאתה מהביצה גדלה הכינה במשך כ-10 ימים ומגיעה לגודל סופי של 3-4 מ"מ . בשבעת הימים הראשונים לאחר בקיעתה הכינה איננה עוברת אף-פעם למאחסן חדש . רק לאחר הגעתה לגודל מלא מתחיל הכינה להתרבות בשלב זה מתחילה גם הטלת הביצים.

 

כמה כינים ניתן למצוא על ראשו של מי שמודבק ?

 

חלק גדול מההורים מדמיין גדודי כינים הרוחשות השערו של הילד . לרוב המציאות מעט יותר אופטימית. בהדבקה ממוצעת יש על הראש עד 10 כינים וחלקן הגדול עדיין קטנות וטרם הגיעו לבשלות.

 

איך נדבקים ?

 

לרוב במגע ישיר ראש לראש . למרות שמקובל להניח שניתן להדבק במגע עקיף דרך מסרקים כובעים וכו עדויות משמעותיות לכך לא ממש מופיעות בספרות הרפואית. הכינה הבוגרת יכולה לשרוד בערך יומיים וקצת שלא על הראש אך היא כנראה כבר נטולת יכולת להעמיד צאצאים כבר לפני ,כך שחלון ההזדמנויות של כינה להדביק משהו בדרך עקיפה אינו רחב.

כינים אינן "קופצות" מראש לראש אין להן יכולת תעופה וכיוון שהן יחודיות לבני אדם לא ניתן להדבק מבעלי חיים שונים- גם אם יש להם הרבה שיער. ( יש לשים לב מדובק בכיני ראש ולא בפרעושים קרציות ושאר ירקות). מענין לציין שבנות נוטות יותר להדבק מבנים.

 

מה סימני ההדבקה ?

 

לעיתים הילדים מדווחים על דגדוג והרגשה של "משהו" שהולך בתוך השיער. לעיתים יש תחשות גרד ועקצוץ בעור הקרקפת. תחושות אילו יוצרות לעיתים גרד קשה ובבדיקת הראש ניתן למצוא סימני גרד עד כדי פציעה של העור. גרד חוזר באיזורים אילו עלול ליצור זיהום מקומי והגדלת בלוטות לימפה תגובתית לזיהום באיזור העורף .

 

איפה ניתן למצוא את הכינים ?

 

המקומות השכיחים יותר הם על הגולגולת באיזור שמאחורי האוזניים ובאיזור קו השיער של הצואר באיזור העורף.

 

מה המשמעות של מציאת ביצים על השיערות ?

 

כאמור, רוב הביצים שנצליח לראות כבר בקעו, אילו שעדיין לא בקען קשות לראיה ושקופות. בנוסף כיוון שהביצים מוטלות ומודבקות לשיער קרוב לגולגולת ביצים הנמצאות במרחק גדול מהגולגולת הן קליפות ביצים שבקעו בעבר ורק נשארו מודבקות לשיער. מקובל להניח קצב גדילת שיער של ס"מ אחד בחודש כך שביצים הרחוקות מהקרקפת יצביעו על הדבקה ישנה ולא על מה שמתרחש כרגע . עובדה זו יוצרת טעויות רבות בזיהוי מי שבאמת מודבק ומי שהיה מודבק . למשל ילד שטופל כנגד כינים לפני 3 חודשים יכול עדיין לשאת את קליפות הביצים הישנות על ראשו אך מציאותן שם אינו מלמד על הדבקה.

 

אז איך מאבחנים ?

 

הדרך היחידה לאבחון נטול טעות היא מציאת כינה חיה נושמת ומתרוצצת אי שם בין שערות הילד. מציאת ביצים רבות במרחק שאינו עולה על 6.5 מ"מ מהקרקפת הינו מדד מקובל אף הוא אבל נמצא שכשני שליש מהמקרים הללו אינם מודבקים אף הם בכינים.

שאלת המשך מתבקשת היא כיצד מוצאים את הכינים – מקובל להניח שבהסתכלות ישירה תוך פשוק השיער לכאן ולכאן. מסתבר ששיטה זו פחות טובה מסרוק השיער במסרק צפוף המיוחד לנושא. סירוק במסרק טוב פי 4  בזהוי כינים ולפי אחד מהמחקרים מהיר פי 2. בעזרת מסרק ניתן גם למצוא ביצי כינים בקלות יתרה. סירוק עם שיער רטוב מקל על הפעולה עיתים ובמיוחד בבעלי שיער ארוך וסבוך. הסירוק צריך להתבצע באופן יסודי על כל הראש ,להתחיל בבסיס השיערה ועד לסופה ויש לבדוק את שיני המסרק בסיום כל פעולה. הכינה הראשונה מתגלה בשיטה זו לרוב תוך דקה או שתיים מתחילת הסירוק.

יש להדגיש שמציאת ביצי כינים המרוחקות מהקרקפת איננה מצביעה על הדבקה בכינים . אם נטפל בכל ילד שעל ראשו ביצי כינים ישנות הרי ש-7 מתוך 10 ילדים יטופלו בחינם וללא צורך.

 

איך בדיוק מסרקים ?

 

לאחר שהראש רטוב מברישים היטב עם מברשת להתרת קשרים ואם יש צורך ניתן אף לשמן מעט. ואז עם מסרק צפוף המיועד לנושא מתחילים לסרוק מבסיס השיער עד לקצה השיער ולאחר כל סרוק בודקים על המברשת – בעין או בעזרת טישו לבן האם נמצאו בימים או כינים חיות. יש לשים דגש לאיזורים בהם הכינים נמצאות באופן קלאסי.

 

יופי,גילינו – אז איך מטפלים ?

 

3 אפשרויות בסיסיות עומדות בפני המטפל (בהנחה שרוצים להשאיר את השיער על ראשו של הילד ): טיפול מקומי בשיער בעזרת חומר קוטל כינים,סירוק או טיפול סיסטמי (כלומר לקיחת תרופות דרך הפה) או שילוב של האפשרויות השונות. נסקור את האפשרויות אחת לאחת.

 

סירוק : ההגיון מאחורי הסירוק הוא שאם מסלקים את כל הכינים הבוגרות  וכן את הביצים ואת הכינים הצעירות תוך שבוע (זמן ההבשלה המירבי של ביצה ) לא יוותרו כינים על ראשו של הילד. זוהי משימה יחסית קלה בגיל של עד שנתיים (בו השימוש בקוטלי הכינים השונים אינו מומלץ) אך  בעייתית יותר בילדים גדולים בעלי שיער רוך. יש לסרק כל 3 ימים (כחצי שעה על פעם) ולמשך שבועיים אחרי מציאת הכינה החייה האחרונה .לאחר מכן כדאי להמשיך לסרק פעם בשבוע לוודא שאין הדבקה חוזרת או כישלון של הטיפול.יעלות ההצלחה של הטיפול היא כ-40 אחוז והיא נמוכה משמעותית מהיעילות בטיפול ע"י קוטלי כינים לבד או שילוב של סירוק עם קוטל-כינים. קיימים בשוק חומרים האמורים להחליש את הקשר בין ביצי הכינים והשיער. יתכן והם עובדים אך מחקר מסודר לא פורסם בנושא. שימוש במשמן לשימון השיער יכול להקל על מלכת הסירוק (שמן זית מקובל בחוגים מסוימים) אבל סירוק של שיער רטוב שהוברש טרם לכן לרוב אינו בעייתי.

 

טיפול מקומי בקוטלי כינים : ישנם מספר חומרים פעילים הידועים כרעילים לכינים וביציהן ולא לבני אדם. כמובן שבמהלך השנים פתחו הכינים תנגודת לחלק מחומרים אילו ולכן מומלץ טיפול ממושך ולא חד פעמי כי רוב התנגודת היא של הביצים שעדיין לא בקעו ולכן מטפלים במרחק של כשבוע ע"מ שכל הביצים תבקענה.

ישנם מספר חומרים פעילים וכיוון שישנה עמידות לרוב החומרים בחלק מהתכשירים יש שילוב של מספר חומרים פעילים לצורך שיפור יעילות הטיפול. הטיפול בשמפו אינו מומץ עקב הדילול הרב של החומר בזמן השטיפה ולכן עדיפים תמיסות בהן משתמשים על שיער יבש.

 

 

טיפול סיסטמי : טיפול זה שמור רק למקרים קשים בהם לא ניתן להתגבר על הכינים בשום טיפול אחר. ההגיון מאחורי מתן תרופות דרך הפה הוא שהכינים מתקיימות על מציצת דם וכך ניתן להגיע עם תרופה לכינה. טיפול זה הינו נדיר מאוד ולרוב אין בו צורך.

 

טיפול אלטרנטיבי : ישנם מספר תכשירים אלטרנטיבים בעלי יכולות לקטילת כינים. במחקרים שנערכו כאן באץ נמצא שיעילות תכשירים אילו דומה ואינה נופלת מאילו של התכשירים הרפואיים. לשמחתי זהו אחד התחומים היחדים שבו נערך מחקר טוב המראה את יכולתו של טיפול שאינו תרופתי. הורים רבים המבקשים להמנע משימוש בחומרים "כימיים" שונים יכולים להעזר בסוג זה של טיפול שאינו נושא בחובו כל נזק . במידה והטיפול נכשל תמיד ניתן לעבור לקוטל כינים "תרופתי".

 

 

במקביל לטיפולים בראש הילד יש לכבס בהרתחה את המצעים והמגבות של הילד וכן את הבגדים איתם בה במגע ביומיים טרם החל הטיפול. וזאת למנוע הדבקה חוזרת במידה ויש כינים במקומות אילו.

 

האם יש לטפל מניעתית בשאר בני הבית במקרה שנמצא משהו עם כנמת ?

 

לא. יש אומנם לבדוק היטב את כולם (מסרק צפוף על שיער רטוב ובחינה של התוצאות עם טישו לבן). אבל אין צורך בטיפול סתם.

 

ואם יש עוד שאלות , או אתם רוצים להתיעץ.. אתם מוזמנים להכנס לפורומים
חזרה
רופא ילדים |  מפת האתר |  רפואת ילדים |  מי אנחנו |  מחלות ילדים |  פורום ילדים