רופא מחלה הורים

ספירת דם - המדריך המקוצר


בעיות שונות > ספירת דם - המדריך המקוצר

ספירת דם – המדריך המקוצר

 

אזהרה : פרק זה בא לעזור להורים להבין קצת יותר מה אומרים המספרים והאותיות בדף הפלט של ספירת הדם. המטרה היא הקניית ידע ולא תחליף להערכת הרופא המטפל – בכל מקרה יש לשאול את הרופא המטפל (זה ששלח את הבדיקה ) לגבי מהות התשובות.

 

מה זה בכלל ספירת דם ?

 

לאנשים רבים באוכלוסיה רושם מוטעה לגבי מהותן של בדיקות דם באופן כללי ולגבי מהותה של ספירת דם באופן ספציפי. בדיקות דם הינן כלי עזר, יעיל מאוד , אך כמו כל כלי אחר צריך לדעת מתי ואיך להשתמש.

לעיתים קרובות מבקשים החולים בדיקות כלליות עבור הצאצא/ית  "בשביל לראות שהכל בסדר" או " כי כבר מזמן הוא לא עשה". הבקשות הללו עקרות לחלוטין כיוון שבשביל לקבל "תשובה " צריך לדעת מה "השאלה" . בדיקות דם שאין מאחוריהן שאלה ספציפית המכוונת לבעיה מסוימת לרוב יבוצעו לריק.

ספירת דם הינה בדיקה היודעת לתאר מספר מדדים חשובים (אך מוגבלים) העוסקים בתאי דם אדומים תאי דם לבנים וכן גם סוג של תאים בשם "טסיות" (או בלעז "טרומבוציטים " או "פלטלט"). בהמשך הפרק נעבור על משמעותם של המדדים השונים הקיימים בספירת דם ונסביר בקצרה מה משמעותם.

ברוב תדפיסי הבדיקות יש מעין סוגריים המסמנות את הערכים המותרים ולידן מצוינים ערכי המינימום והמקסימום התקינים עבור הבדיקה. אומנם תמיד טוב להיות "בין הסוגריים" אבל לא כל חריגה משמעה בעיה . ולכן לא כדאי להתרגש אלא פשוט לשאול את הרופא ששלח האם יש משמעות לחריגה.

 

מספר הכדוריות האדומות ( סימול RBC)

 

זהו מספר המצביע על כמות הכדוריות האדומות ביחידת נפח של דם. מספר זה חשוב לנו כיוון שניתן להשתמש בו כשחלות הפרעות בנתונים האחרים בספירה. כבר כאן כדאי לציין שבבדיקת הדם מספר מדדים בעלי חפיפה שכל אחד מהם נותן לנו זוית מבט יחודית על מה שמתרחש בדם. פיענוח הבדיקה לא נעשה ע"י מדד אחד בלבד אלא כשילוב של מספר מדדים ולמספר הכדוריות מקום חשוב . עקרונית במצבים של אנמיה תתכן ירידה בכמות הכדוריות . מספר כדוריות גבוה ניתן למצוא למשל במעשנים .

 

המוגלובין  (סימול – Hb )

 

המוגלובין הינו החלבון הראשי שמכילות כדוריות דם אדומות. ההמוגלובין הוא למעשה האחראי על נשיאת החמצן מהריאות אל הרקמות והחזרת פחמן דו-חמצני מהרקמות חזרה לריאות. רמתו של ההמוגלובין הינה מדד חשוב ולמעשה כשאנו מדברים על אנמיה אנו מתייחסים לרמת ההמוגלובין.

רמת ההמוגלובין איננה ערך קבוע והיא משתנה לפי מדדים שונים לדוגמא : גיל, מין, הריון,מוצא,מחלות שונות,עישון וכו. לכן לא ניתן להתייחס לערך ספציפי אלא לערך ביחס לנורמה המקובלת למצב. ברוב תרשימי הבדיקות,כאמור, מצוינים הערכים המקובלים לפי גיל החולה ועל הרופא לשכלל את שאר המרכיבים לפי הכרותו את החולה .

בכל מקרה ערך נמוך מהרצוי משמעו המעשית הינה אנמיה . לא כאן המקום לדיון מעמיק בנושא אנמיה (ארוך וסבוך ודורש פרק נפרד ) אבל מי שנמצאה לו רמה נמוכה – עליו לגשת לרופא וביחד יש לברר האם מדובר בחוסר תזונתי (הבעיה השכיחה ביותר) או כל בעיה אחרת (יש אינספור אפשריות).

 

המטוקריט (סימון Hct)

 

המטוקריט היא דרך נוספת להסתכל על כמות ההמוגלובין אבל בצורה עקיפה דרך יחס כדוריות הדם לנוזל בו הן "שוחות". על מנת להבין מהו המטוקריט ננסה לעשות נסיון מחשבתי : ניקח עמוד של זכוכית ונמלא בו דם. עכשיו נניח לכח המשיכה לעשות את שלו .אחרי כמה שעות (בהנחה שאנחנו מונעים מהדם להקרש) נראה בתוך העמוד שתי שכבות. התחתונה אדומה ובה נמצאות כדוריות הדם ששקעו. העליונה צהבהבה ובה נמצאים שאר מרכיבי הדם שאינם כדוריות. היחס בין כל שכבת הכדוריות לכמות הדם הכוללת מכונה המטוקריט. למשל : אם כמות הכדוריות היא ארבע עשיריות מסך כל נפח הדם הרי ההמטוקריט הינו 40%.

ברור שככל שההמטוקריט קטן יותר יש פחות כדוריות ליחידת נפח וממילא גם פחות המוגלובין. ניתן לספר הרבה על המשמעויות הרבות שיש לבדיקה זו במצבים שונים,אבל הרעיון הכללי הוא זה שהוסבר.

 

גודל כדורית אדומה ממוצע (סימון MCV)

 

גודל כדורית הדם הינו מדד חשוב לצורך הבנה והבדלה בין הסיבות השונות לקיומה של חריגה ברמת ההמוגלובין (אנמיה). ניתן לחשוד בבעיות שונות באם גודל הכדורית גדול מדי או קטן מדי ביחס לערכים התקינים. למשל בחוסר ברזל (שזו ,כאמור,הסיבה השכיחה ביותר לאנמיה ) יהיה גודל הכדורית קטן, בעוד שבחוסר בויטמין B12 יהיה גודל הכדורית גדול מדי. כך שכבר בבדיקת דם פשוטה ניתן לקבל רמזים עבים למקור הבעיה ולהמשיך הלאה בהתאם .

 

טווח פיזור גודל הכדוריות (סימול RDW)

 

זהו מדד סטטיסטי העוזר בידינו לאמת את נכונות המדד ה-MCV. לא נדקדק פה בפרטי החישוב וננסה להבין את ההגיון מאחורי מדד זה.

ערך ה-MCV הינו ערך ממוצע ולא מדויק .ברור שלא כל כדוריות הדם הן בגודל זהה ומדד ה-MCV הינו מיצוע של כל הערכים הנמדדים. אבל ממוצע יכול לשקר – אפילו לשקר מאוד . הבדיחה העתיקה מספרת על אדם שטבע בבריכה שעומקה הממוצע 15 ס"מ.

בעקרון,כך גם ה-MCV . ניתן לקבל ערך MCV תקין משתי אוכלוסיות תאים מאוד לא תקינות, האחת בעלת גודל כדורית גדול והשניה בעלת גודל כדורית קטן. בדיוק בנקודה זו מקל על חיינו ה-RDW. במידה ואוכלוסית התאים הומוגנית והתאים דומים אחד לשני יהיה ה-RDW צר יחסית. אם התפלגות גודל הכדוריות היא גדולה יהיה ה-RDW גדול ואז נדע שה-MCV "מרמה מעט ונוכל להתייחס ביתר דייקנות למצב האמיתי .

 

טסיות (סימול PLT)

 

טסיות הינן שברי תאים של תא אב שנקרא מגה-קריוציט. חלקיקי תאים אילו הם בעלי חשיבות עליונה להווצרות קרישי דם. הטסיות מהוות נדבך חשוב בהגלדת פצעים והפסקת דימומים. כאשר מספרן נמוך מאוד עלולים להתרחש אירועים של דימומים. מחלות רבות גורמות לשינויים ברמת הטסיות הן בכיוון מטה והן בכיוון מעלה . ברוב המקרים לשינויים קלים מהטווח התקין אין משמעות אך תמיד יש להתייעץ עם הרופא כאשר יש סטיה .

 

 

כדוריות דם לבנות (סימול WBC)

 

כדוריות דם לבנות הן קבוצה של תאים שונים שלהם תפקידים במערכת החיסון . לכל סוג של תא תפקיד מוגדר משלו . כקבוצה ניתן להגיד שבמצבים דלקתיים יש נטיה לעליה של כדוריות הדם הלבנות (לא תמיד !) ובמצבי מחלה שונים ניתן לעיתים לראות ירידה בכמותן.  כיוון שמדובר כאן בקבוצה מעורבת של תאים,המדד המספרי הינו כמותי ולא איכותי .על מנת לקבל מושג קצת יותר מדויק לגבי המתרחש מבצעים מה שנקרא "ספירה מבדלת" כלומר בודקים את כמותו היחסית של כל סוג תא מתוך הסך הכולל. ולכן בבדיקת הדם ניתן לראות אחוזים יחסיים של כל סוג זה וכן את המספר הכולל המתקבל מהכפלת ערך ה-WBC הכולל באחוז היחסי של סוג התא

לדוגמא : אם כמות ה-WBC היתה 10,000 ומתוכם 60 אחוז היו לימפוציטים , נוכל למצוא שני מספרים ליד הסימול LYMPH (שמשמעו לימפוציטים)– באחד 60% ובשני 6000. יש לשים לב שכשכמותו של תא אחד עולה מאוד,האחוז היחסי של שאר התאים מתוך הספירה קטן. למרות זאת כמותם האבסולוטית נשארת זהה. מה שחשוב הוא לא רק האחוז אלא גם הכמות המוחלטת .

 

לא זה המקום להסביר במדויק מה תפקידו של כל תא ולכן נסתפק בתיאור קצר לסבר את האוזן: נויטרופילים (סימול NEUT) – הינם התא הראשי הנלחם עם זיהומים בכלל וחיידקיים בפרט. כאשר יש הרבה דוקא מסוג זה ניתן לשער שבמקום כלשהוא בגוף יש זיהום ושיש סבירות יחסית שמדובר בחיידק ולא בוירוס. אבל יש לשים לב שגם בזיהומים וירליים נראה עליה בסוג תא זה וגם במצבים רבים נוספים – לכן כרגיל לא מסתמכים על מספרים אלא על שילוב של נתונים מהבדיקה של החולה וגם מבדיקות מעבדה נוספות.

לימפוציטים (סימול LYMPH) – לסוג תא זה חשוב מאוד תפקודים רבים של מערכת החיסון. עליה ברמתו ניתן לראות לרוב במחלות וירליות שונות .

אאוזינופילים ובזופילים (סימול EOSIN / BASOPH)  – שני תאים בעלי פעילות העשויה לגרום לתופעות אלרגיות. בילדים בעלי מצבים אלרגיים שונים ניתן לעיתים לראות עליה ברמת האאוזינופילים. אין זה אומר שכל מי שיש לו אאוזינופילים גבוהים הינו אלרגי או שמי שאין לו אאוזינופילים גבוהים אינו אלרגי.  עליה ברמת האאוזינופילים חלה גם בזמן זיהומים פרזיטיים שונים – ולעיתים זהו רמז מועיל.

 

לסיכום : הובאו הרעיונות הכלליים שמאחורי ספירת הדם. מהדברים ניתן להבין שפיענוח הבדיקה אינו נעשה רק על מסמך המספרים אלא בשילוב עם ידע אודות מצב החולה ונתונים נוספים. ושוב – לא כל חריגה מהסוגריים נושאת בחובה בשורה רעה כפי שלא כל מספר הנמצא בתוך הסוגריים הוא תמיד תקין.

ואם יש עוד שאלות , או אתם רוצים להתיעץ.. אתם מוזמנים להכנס לפורומים
חזרה
רופא ילדים |  מפת האתר |  רפואת ילדים |  מי אנחנו |  מחלות ילדים |  פורום ילדים