רופא מחלה הורים

אדמדמת אביבית - HHV6


מחלות זיהומיות > אדמדמת אביבית - HHV6

אדמדמת אביבית (roseola infantum ) :

 

אדמדמת אביבית היא מחלה זיהומית נפוצה שתוארה לראשונה בשנת 1913 ונחשבה מאז לאחת משש "מחלות הפריחה" הקלאסיות. למרות זאת הגורם המחולל למחלה זוהה רק בשנת 1988.המחלה נוטה להתרחש באביב או בסוף החורף. שמה של המחלה יוצר בלבול אצל חלק מההורים עם מחלת האדמת (הנדירה כיום) – אין שום קשר בין שתי המחלות למרות ששתיהן גורמות לפריחה. בפרק זה נסקור את המחלה הגורמים לה ומהלכה.

 

הקדמה :

 

אדמדמת היא מחלת ילדים נפוצה הנגרמת ברוב המקרים ע"י וירוס ממשפחת ההרפס המכונה HHV6 (human herpes virus 6).  במספר זעום  של המקרים נגרמת המחלה ע"י קרוב משפחה של וירוס זה המכונה HHV7,הנמנה אף הוא על משפחת וירוסי ההרפס.הוירוסים הללו דומים מאוד לוירוס ה-CMV,נפוצים מאוד וגורמים למחלות חום המלוות לעיתים בפריחה ואז מכונה המחלה אדמדמת אביבית, בשנים האחרונות מתברר שהוירוסים הנ"ל יודעים לגרום עוד למגוון תחלואות נוסף כפי שיתואר בהמשך. עבור ילדים ומבוגרים בעלי מערכת חיסון תקינה הוירוס אינו גורם לרוב לסיבוכים חריגים ובדומה לחברים אחרים במשפחת וירוסי ההרפס  לאחר ההדבקות הוא הופך להיות רדום בגוף ויכול לעבור שפעול בכל רגע נתון מבלי להביא למחלה מיוחדת או לסימנים כלשהם המעידים על התעוררותו. לעומת זאת באנשים בעלי מערכת חיסון לקויה עקב טיפול תרופתי,מחלות גנטיות מולדות או איידס,יכול וירוס זה לגרום לתחלואה קשה ומסוכנת.

 

וירוס הרפס מספר 6 – HHV6 :

 

הוירוס נמנה כאמור על משפחת ההרפס ולו שני תת-מינים המכונים A ו- B (ההבדל בין הדנא של שני המינים הוא 4% בלבד). הסוג הגורם לאדמדמת אביבית הוא הסוג B. ההדבקות מתרחשת ע"י מגע עם רוק של אדם המפריש את הוירוס. הוירוס מתרבה בתאי דם לבנים מסוג T בעלי מולקולת CD4 ובבלוטות הרוק. לוירוס זה יש גם נטיה לזהם את מערכת העצבים המרכזית ובשלב מוקדם של ההדבקה הוא פולש גם לרקמות המח.ברוב המקרים אין לתופעה זו משמעות כלל אך בחלק מהמקרים עלולים להגרם פרכוסי חום או תופעות אחרות הקשורות למערכת העצבים המרכזית. יש לציין שהשפעותיו של הוירוס הן קצרות טווח ולרוב לא נגרם לילד בריא בעל מערכת חיסון תקינה כל נזק נוירולוגי. הוירוס מסוג A,שאינו גורם לאדמדמת,הוא בעל נטיה חזקה יותר לזיהום רקמות של מערכת העצבים .

לאחר ההדבקה הראשונית הופך הוירוס להיות רדום בתאים מסוג לימפוציטים או מונוציטים/מאקרופאגים וברקמות גוף אחרות כגון מח וכליות.

 

הדבקה ראשונית בוירוס ה-HHV6 .

 

המגע הראשון עם הוירוס והדבקות בו מכונה הדבקה ראשונית. אירוע זה יכול לחלוף בצורה חסרת אירועים (מה שמכונה הדבקה א-סימפטומטית כלומר נטולת תסמינים) או בצורה של מחלה המכונה אדמדת אביבית (בלעז roseola infantum או exanthema subitum) .ביפן 70-80% מהילדים הראו סימנים המתאימים לאדמדמת אביבית עם ההדבקה הראשונית ולעומת זאת בארה"ב רק כשליש מהילדים בעלי ההדבקה הראשונית סבלו מאדמדת אביבית,במדינות אחרות יש אחוזים שונים של אדמדמת מקרב הנדבקים וכנראה השונות הגנטית והגיאוגרפית משחקת תפקיד בהתבטאות המחלה.המחלה עצמה כאמור היא מחלה קלה למרות הנטיה לחומים גבוהים ואחוז הסיבוכים שלה נדיר.סכנה לחיים היא אירוע יוצא דופן. במבוגרים הדבקות בוירוס מחדש נדירה מאוד .

מחקרים סרולוגים (כלומר מחקרים הבודקים נוגדנים כנגד הוירוס בדם – ולמעשה מוכיחים שכבר היתה תחלואה בעבר בוירוס-כיוון שנוגדנים מופיעים רק לאחר החשפות לוירוס) מצביעים על כך שכ-90% מהילדים נדבקים בוירוס כבר בהיותם תינוקות. נוגדנים שהועברו טרם הלידה בטרימסטר האחרון להריון ע"י מהאם ניתנים לזיהוי בדמם של תינוקות עד גיל חצי שנה. לאחר מכן הופכים התינוקות חשופים לזיהום והוא אכן מתרחש בתדירות גבוה החל מחודשים אילו. רוב הזיהומים מגיעים ממבוגר המפריש את הוירוס דרך הרוק – כאמור הוירוס מתרבה בבלוטות הרוק וקרוב לודאי שבלוטות הרוק מהוות מעין מאגר של הוירוס. שיא ההדבקה מתרחש בחודשים 6-9 כשהחסינות המוקניית מהאם דועכת .כ-90% מהילדים נדבקים עד גיל שנה וכמעט כל הילדים נדבקים עד גיל 2-3 שנים.

 

הדבקות בהריון ולאחריו :

 

נושא ההדבקה בהריון ותוצאותיה לגבי וירוסי ה-HHV-6 וה-HHV7 נבדקו לאחרונה במחקר מקיף. בבדיקות שבוצעו על דם טבורי נמצא שאחוז בודד מהדגימות היה מזוהם בוירוס HHV-6 שליש מהזיהויים היו של סוג A ושני שליש של סוג B.וירוס ה-HHV7 לא נמצא בדם טבורי כלל. בבדיקות נוספות נמצא שלאמהות הילדים שסבלו מזיהום תוך רחמי ב-HHV-6 (אותם ילדים שבדקת הדם הטבורי שלהם הכילה את הנגיף) היתה רמת נוגדנים נמוכה כנגד הוירוס . לא ברור מדוע נמצאו זיהומים מולדים רק עם HHV-6 ולא עם HHV-7 בהנתן שלמעשה כל האוכלוסיה נושאת את שני הוירוסים הללו. ההדבקות ברחם היתה נטולת תסמינים ולא גרמה למומים מולדים כך שנראה שחשיפה של אשה בהריון לילד החולה באדמדמת אינה מהווה גורם סיכון כלשהוא לעובר.

 

באיזה גיל שכיחה המחלה  ?

 

החולה השכיח הינו בגיל 9-12 חודשים.  אך ניתן לזהות את המחלה הן בגילאים צעירים יותר והן בגילאים של עד שנתיים-שלוש. נדיר מאוד לזהות את המחלה בגילאים מבוגרים יותר.

 

מהו זמן הדגירה של המחלה  ?

 

מרגע ההחשפות למבוגר המפריש את הוירוס או לילד חולה ועד עלית החום חולפים לרוב 9 ימים אך הטווח האפשרי הינו 5-15 יום.

 

מהם סימני המחלה ?

 

המחלה מתחילה כמחלת חום . החומים הנמדדים במחלה זו עלולים להיות גבוהים וטמפרטורה של 40 מעלות אינה מחזה נדיר. החום נמשך 3 ימים מלאים אך אינו מלווה לרוב סימנים גופניים או תופעות אחרות.

לאחר 3 ימים של חום גבוה יורד החום לרוב בצורה חדה ומלווה בהופעתה של פריחה נקודתית ורודה-אדומה על פני כל הגוף.לעיתים יכול החום להמשך עד 5 ימים והפריחה מופיעה לרוב בסיומו אך עד 48 שעות מאז ירידת החום.הפריחה מתחילה לרוב כנקודות ורודת בקוטר של עד חצי ס"מ ,שלעיתים נדירות מתאחדות אחת עם השניה למשטחים אדומים. בלחיצה או מתחיה של העור הפריחה נעלמת או דוהה. הורים רבים שלא פנו עד לשלב זה לרופא "נשברים" עקב הופעת הפריחה ומגיעים לרופא – רק בכדי לשמוע שלמעשה הופעת הפריחה מבשרת על סיום אירועי האדמדמת האביבית למשך המשך חייו של הפעוט. הפריחה חולפת לאחר 2-4 ימים ואינה מגרדת.

סימן נוסף שיכול להופיע באיזור הגרון הינה פריחה המכונה Nagayama spot  לרוב סביב איזור הענבל. ממצא זה מופיע ביום הרביעי למחלה כאמור על החיך הרך או ליד הענבל וניתן לאבחנו בכשני-שליש מהחולים.

יש לציין שעקב החום הגבוה מקבל חלק מהילדים אנטיביוטיקה מסיבות כאלו ואחרות (בדיעבד לרוב שלא לצורך). כמובן שירידת חום המלווה בפריחה מתפרשת ע"י חלק מהרופאים כהצלחת הטיפול התרופתי המשולבת עם רגישות לאנטיביוטיקה שניתנה. כמובן שלא בזה מדובר אך מאותו יום והלאה יוגדר הילד כרגיש לאנטיביוטיקה. ושוב כאמור – מתן אנטיביוטיקה שלא לצורך אינו מומלץ ומהווה פתח ל"צרות" ממין זה.

תופעות נוספות שעלולות להתרחש במהלך המחלה הן : שלשולים בכ-70% מהילדים, דלקת אוזניים , הגדלת בלוטות לימפה צואריות (בכשליש מהילדים), אי-שקט ורגיזות, שיעול (השיעול נמצא בכמחצית מהילדים), נפיחות קלה סביב העיניים בשלב שלפני יציאת הפריחה (בכשליש מהילדים), אודם קל בלחמיות העיניים והגדלת טחול (הטחול גדל במחלות וירליות רבות כחלק מתגובת מערכת החיסון כנגד הוירוס וסימן זה אינו יחודי למחלה זו).

 

פרכוסי חום באדמדמת אביבית :

 

בכ-15% מהילדים מתרחש פרכוס חום. בנוסף 20-30% מפרכוסי החום הראשונים בילדים נגרמים ע"י זיהום ב-HHP-6.  פרכוסים אילו נובעים מנטייתו של הוירוס להדביק את מערכת העצבים המרכזית. הפרכוסים הללו אינם מהווים סכנה לשלומו של הילד ,אינם גורמים לנזקים כלשהם למערכת העצבים המרכזית ואינם גורמים למחלה פרכוסית בהמשך. רוב הילדים שיפרכסו במהלך המחלה לא יפרכסו שוב גם במחלות חום נוספות לאחריה.

 

האם חולים במחלה פעם אחת ?

 

ברוב המקרים – כן. כאמור יש שני מחוללים זיהומיים אפשרים הגורמים למחלה ותועדו מקרים של ילדים שחלו בה פעמיים כתוצאה מזיהום בשני המחוללים,אך אילו הם מקרים נדירים וברוב המקרים הילדים חולים בה רק פעם אחת – אם בכלל (כאמור חלק ממקרי ההדבקה הראשוניים ב-HHV6 הם נטולי תסמינים).

 

האם הדבקות ב-HHV-6 עלולה לגרום לסיבוכים ?

 

כאמור בילדים בעלי מערכת חיסון תקינה וללא מחלות רקע הוירוס חולף ברוב המקרים ללא סימנים או כמחלת חום פשוטה . למרות זאת מתוארים בספרות הרפואית זיהומים מאוד לא שכיחים עם וירוס זה שגרמו לדלקת כבד (הפטיטיס),דלקות של רקמת מערכת העצבים המרכזית (אנצפליטיס) ומחלה דמוית מחלת הנשיקה במבוגרים. גם כיום עדיין לא ברור לחלוטין מהן כל ההשפעות שיש לווירוס זה על מערכות הגוף השונות. יש שקושרים את ההדבקות בוירוס למחלת הטרשת הנפוצה ולמחלת העייפות הכרונית. העדויות לכך אינן עדיין על בסיס מוצק והמחקר בתחום נמשך. שוב נזכיר שברוב המקרים ההדבקות הוירוס היא כאמור נטולת מחלה משמעותית וכיום אין דרך למנוע הדבקה וכולם למעשה נדבקים בוירוס ונושאים אותו למשך כל ימי חיייהם.

 

טיפול :

 

בילדים בריאים אין צורך בטיפול והמחלה חולפת כאמור מעצמה. יש מספר חומרים בעלי פעילות כנגד ה-HHV-6 והם ניתנים רק לחולים בעלי מערכת חיסון פגועה הסובלים מהתפרצות של הוירוס הנ"ל.

 

לסיכום : מחלת האדמדמת האביבית הינה מחלה זיהומית נפוצה . כל הילדים נדבקים בגורם המחולל HHV6 אך רק בחלקם מתבטאת המחלה כאדמדמת. המחלה מתבטאת בחום שלאחריו פריחה וברוב המוחלט של המקרים היא חולפת ללא תחלואה נוספת למעט פרכוסי חום השחיכים בשלב החום של המחלה.


תמונות :
פריחה אופיינית לאחר 3 ימי חום : פריחה באדמדמת 

 

 

ואם יש עוד שאלות , או אתם רוצים להתיעץ.. אתם מוזמנים להכנס לפורומים
חזרה
רופא ילדים |  מפת האתר |  רפואת ילדים |  מי אנחנו |  מחלות ילדים |  פורום ילדים