![]() |
|||
כל האמת מאחורי חומצות שומן מסוג אומגה- 3 : בעשרים השנים האחרונות פורסמו אינספור מאמרים מתרבים העוסקים בהשפעתן של חומצות שומן שונות על תחומי בריאות שונים החל מהתפתחותם התקינה של ילדים מבחינה קוגניטיבית וכלה בשורה ארוכה של מצבי חולי. בסקירה זו ננסה להבין מהן בדיוק אותן חומצות שומן. מה תפקידן והאם יש אכן מקום לשינויים בתזונה או בתוספי המזון . משפחת חומצות השומן : בטבע קיימות חומצות שומן רבות הנבדלות אחת מהשנייה באורך שרשרת הפחמן שלהן.
כל החומצות הן בעלות קצה קרבוקסילי (COOH) המגדיר למעשה את מהותן כחומצה.
יש מספר משפחות של חומצות שומן המוגדרות לפי טיב הקשרים הפנימיים הקיימים
במולקולה. כאשר כל הקשרים הפנויים של הפחמנים (מלבד הקשר בין אטום פחמן לחברו
) מחוברים לאטומי מימן ואין כל קשרים כפולים בין הפחמנים מוגדרת חומצת השומן
כרוויה. חומצות שומן רוויות הן בעלות מבנה מרחבי ישר המאפשר את אריזתן היעילה
ברקמה ובכך יצירת מאגרי אנרגיה יעילים הארוזים בצורה מולקולרית קומפקטית
וזה בדיוק מה שקורה ברקמת שומן ורקמות אחרות. בטמפרטורת החדר חומצות השומן
הרוויות הינן מוצקות .
הבדל נוסף בין חומצות השומן השונות נובע מיכולתו או חוסר יכולתו של הגוף
לייצרן. חומצות שומן אותן הגוף מסוגל לסנתז מאבני בנין אחרות מכונות חומצות
שומן שאינן חיוניות. חומצות שומן אותן לא ניתן לייצר בגוף ואספקן תלויה במרכיבי
המזון בלבד מכונות חומצות שומן חיוניות . בתחילת המאה ה-20 כשעמדו החוקרים
על נחיצותם של חומצות שומן אילו לחיים ולהתפתחות הן סווגו כויטמינים ואף
זכו לשם ויטמין F בהמשך כשהובנה לאשורה הביולוגיה המולקולרית שלהן הם עברו
סיווג מחדש לחומצות שומן. בתזונה קיימות 3 חומצות שומן מסוג אומגה-3 במזון שאנו אוכלים ורלבנטיות
למטבוליזם שלנו והן מכילות שלד פחמני של 20 או 22 פחמנים : Docosahexaenoic
acid -22:6 המכונה גם DHA , ?-linolenic acid 18:3, המכונה גם ALA ו- eicosapentaenoic
acid 20:5 המכונה EPA.יש לציין ש- ALA נהפכת בגוף ל-EPA או DHA ע"י
תהליך אנזימטי שהינו לא יעיל יחסית (כמות ההמרה נעה סביב 1 אחוז בלבד). שלושת
החומרים הללו הינם תרכובות בסיס לקבוצת חומרים המכונה eicosanoid (שעל חבריה
נמנים הפרוסטה-גלנדינים, הלויקוטריאנים והטרומבוקסנים ). תרכובות איקוזנואידיות
המיוצרות מחץ שומן מסוג אומגה 3 הן בכלליות בעלות תכונות של הרחבת כלי דם,
עיכוב קרישה, מניעת הפרעות בקצב הלב והפחתת דלקת.
אומגות בתזונה : הבעיה היא כמובן שהתזונה המערבית עשירה מאוד בחומרים מסוג אומגה -6 (למשל שמן זרעי כותנה,שמן חמניות,שמן תירס,שמן סויה,שמן שומשום ובשר מחיות שהוזנו במזונות עתירי אומגה-6) ודלה יחסית בחומרים מסוג אומגה-3 .ההערכה טוענת שהיחס בין חומצות אומגה-3 לאומגה-6 שהיה 1:1 בעבר הרחוק הוא כיום 10:1 לטובת אומגה-6 במשטר תזונה אופייני בארה"ב (יש להניח שאנחנו לא שונים ככל הנראה בצורה משמעותית ממנו). מזונות עשירים בח. שומן מסוג אומגה-3 (EPA ו-DHA) הם דגים ופירות ים ושמנים המופקים מהם (שמן דגים), ALA ניתן למצוא בזרעי פשתן , שמן אגוזים, שמן קנולה, שמן דגים ושמן סויה (שמן סויה הוא מעט בעייתי כי הוא מכיל גם חומצות בעלות אומגה 6 ). לפני שנעסוק בילדים כמה מילים על מבוגרים : אילו מחקרים הדגימו את יעילותם של חומצות אומגה-3 במבוגרים : הפרעות קצב : מחקר בשם GISSI-prevesione בדק מעל 11.000 איש עם מחלת לב ידועה שטופלו באומגה-3 וויטמין E ביחד לחוד או בכלל לא. בסוף המחקר נרשמה ירידה משמעותית בקבוצה שטופלה באומגה-3 במספר מקרי המוות הפתאומי (ירידה של 45 אחוז) וכן ירדה של 20 אחוז בתמותה הכוללת. מחקרים אחרים הדגימו שאכן אין שינוי בתמותה מהתקפי לב באוכלוסיה הצורכת מזונות עשירי אומגה-3 אך יש ירידה בתמותה ממות פתאומי שמקורו ככל הנראה בהפרעות קצב תוצאות אילו היו נכונות גם בחולים בעלי מחלת לב ידועה וגם עבור כאלו שלא היו בעלי רקע של מחלת לב. מחלת לב כלילית : מספר מחקרים הדגימו שצריכה גבוהה של ALA כרוכה בירידת הסיכון לתחלואה במחלת לב כרונית ובאף בנסיגה בתחלואה כלילית קיימת שנבדקה באנגיוגרפיה. יתר שומנים בדם : ח. שומן מסוג אומגה -3 מפחיתות טריגליצרידים בדם בעיקר בחולים בעלי יתר
שונים (טירגליצרידים) בדם. סקר שפורסם בנושא קקבע שצריכת 4 גר חומצות שומן
ביום מורידה את רמת השומנים בדם (טריגליצרידים) ב-25 אחוז , אינה משנה את
רמת הכולסטרול הכוללת ויכולה להשפיע על רמת ה-LDL בעליה של 5-10 אחוז וכן
עליה של 1-3 באחוז ברמת ה-HDL. יתר לחץ דם : חומצות אומגה -3 משפיעות על אנשים בעלי יתר לחץ דם וגורמות לירידה קלה בלחץ הדם. באנשים בעלי לחץ דם תקין – לא נמצאה השפעה כזו. מספר מטה-אנאליזות שנערכו על הנושא הדגימו ירידה של בין 2-5 ממ כספית כתגובה לשמן דגים במינון של 3-5 גר ליום. אומגה-3 ותפקודי קרישה : נראה שיש קשר ישיר בין כמות הצריכה של חומצות מסוג אומגה-3 וזמן הדימום (Bleeding time) , אך לא תוארו מקרים של הפרעות דמם עקב צריכה של חומצות שומן מסוג אומגה -3 וגם לא תוארה אינטראקציה מזיקה של ח. שומן אילו במשלב עם תרופות נוגדות קרישה. לסקירה מקיפה בעברית בנושא ח. שומן ומחלות לב ניתן לפנות לסקירות שפורסמו
בנושא בירחון הרפואה :
רקמת המח בחברי קבוצת היונקים מורכבת בעיקרה מתרכובות שומניות. בבדיקה שנערכה
ברקמת מח מהקורטקס הפרונטלי נמצא שהיחסים בין ח. השומן השונות היו : 36%
ח. שומן רוויות, 20% ח.שומן חד לא רוויות מסוג אומגה-9 בעיקר,וח. שומן רב-לא
רוויות כגון ח. שומן מסוג אומגה 6– מסוג חומצה אראכידונית 10%, חומצות מסוג
אומגה-3 – DHA – 15% ועוד אחרות. יש לציין שח. שומן אחרות מסוג אומגה-3 כגון
ALA ו-EPA מהוות פחות מאחוז מח. השומן במח . בבני אדם DHA נאגר בכמות גדולה במח בטרימסטר האחרון להריון. בלידה מהווה
DHA כ-9 אחוז מח. השומן הקורטיקליות ועד גיל עשרים עולה האחוז ל-15-20 אחוז
בערך. ישנה התאמה בין כמויות ה-DHA וכמות החומר הלבן בקורטקס הקידמי במהלך
החיים עד גיל 20. חומצות שומן בחלב אם : תכולת השומן בחלב אם הינה בממוצע 3.7 גרם לכל 100 סמ"ק. השומן מהווה את המקור לכחצי מכמות הקלוריות שבחלב האם. לאחר הלידה המקור העיקרי ל-DHA הינו חלב האם או תמ"ל. יש קשר ישיר בין כמות ה-DHA בתזונת האם וכמותו בחלב ובמקביל גם צריכת שומני טראנס באה לידי ביטוי בחלב האם ומגדילה את ריכוזם בחלב בהתאם לצריכה בתזונת האם. יש לציין שתזונה עשירה ב-ALA לא מביאה לעליית כמות ה-DHA בחלב האם. מסיבה זו ניתן למצוא הבדלים משמעותיים בריכוז ה-DHA בחלב האם במדינות השונות בהתאם לכמות פירות הים והדגים הנאכלים באותו איזור גיאוגרפי. בעיקבות ממצאים אילו המליצו רשויות המזון בארה"ב בשנת 2002 על העשרת את התמ"ל ב-DHA. חוסר ב-DHA בתקופה שלאחר הלידה והתפתחות נוירוקוגניטיבית : אין תמימות דעים בין המחקרים השונים שבדקו נושא זה. מראש מדובר בנושא בעייתי כיוון שקשה לכמת את כמות ה-DHA בדיאטת האם במהלך ההיריון וכן קשה לוודא בנשים מניקות את תכולת ה-DHA בחלב האם. למרות זאת מחקרים שבדקו ילדים שניזונו מתמלים בעלי תכולת DHA ירודה ביחס לתמלים מועשרי DHA מצאו מספר סמנים נוירולוגים עדינים שהבדילו בין שתי קבוצות הילדים. הקבוצות נבדלו בחדות הראיה, במהירות עיבוד הנתונים , בתפקודים פסיכו-מוטוריים כגון יכולת פתרון בעיות ובחלק מהמחקרים נמצאו אף הבדלים במנות המשכל. ושוב למרות שנראה שיש חשיבות לקיומה של DHA בתזונת התינוקות לא מדובר בחומר פלא שהוספתו לתזונה יוצרת תינוקות פלא אלא בחומר חשוב המאפשר התפתחות מוחית תקינה שעדיף להימנע מחוסרים בו אך כמויות גדולות ממנו לא יביאו להתפתחות טובה יותר. התפתחות שפה ראיה ויכולות קוגניטיביות בשלושת שנות החיים הראשונות – האם יש ל-DHA ו-ARA תפקיד : הוספת חומצות שומן מסוג DHA ואחרות לתזונת התינוקות הינה נושא חום בעשור
האחרון. רשויות רבות המליצו על תוספות אילו למרות שבספרות אין תמימות דעים
לגבי יעילות תוספים אילו לגבי גדילה והתפתחות. ניתן למצוא מחקרים התומכים
ביעילות התוספים לגבי התפתחות קוגניטיבית-שפתית-וראייתית בשנת החיים הראשונה
לעומתם ניתן למצוא מחקרים שלא הדגימו השפעות דומות. כולם מסכימים שיש להוסיף
לתזונת התינוקות את תרכובות הבסיס ALA ו- אלפה –LA אך השפעת הוספת התוצרים
DHA ו-ARA נמצאת עדיין תחת סימן שאלה. חוסרים בגיל הילדות : התיאור הראשון של חוסר אנושי פתולוגי בחומצות מסוג אומגה-3 פורסם רק בשנת
1982 בילדה בת 6 שטופלה בהזנה תוך ורידית עקב מחלת מעיים ובדיעבד הסתבר שהתזונה
הייתה נטולת ALA . בבדיקת דם נמצאה ירידה של 17 אחוז ברמת ה-DHA אך לילדה
היו תופעות עוריות דמויות דרמטיטיס והפרעות נוירולוגיות שכללו טשטוש ראיה,
נוירופתיות והפרעות התנהגות. לאחר הוספת ALA לתמיסת המזון חלפו התופעות המתוארות.
אומגה-3 ופסיכופתוגניזה : ההבדלים הפסיכו-נוירולוגים ,כביכול, בין אוכלוסיות ילדים שהזנו בתזונה דלת
DHA לאילו שהוזנו בתזונה עשירה ב-DHA מכוונים לכך שלחומרים אילו יתכן ויש
השפעה על תהליכי חשיבה והתנהגות. מחקרי חיות מצביעים גם כך שחוסרים עובריים
ב-DHA גורמים לשינויים קבועים במערכת הדופמינרגית שבמערכת הלימבית הידועה
כחשובה במצבים כגון סכיזופרניה ואולי גם ב-ADHD.מעבר לכך כיוון שצבירת ה-DHA
במח המתבצעת בעיקר בטרימסטר האחרון לפגים קיימת מראש בעיה בנושא. העובדה
שאחוז הפרעות הריכוז והקשב גובה יותר בפגים יכולה לרמז על הקשר בין שתי התופעות
אך מאידך לא ברור האם תזונה עשירת DHA יכולה להביא להיפוך התופעה לאחר לידת
הפג. במחקרים על חולדות נמצא שיש חלון הזדמנויות צר לאחר הלידה לשיפור מצב
המערכת הדופמינרגית . הוספת DHA בזמן זה מביאה לשיפור התפקוד בטווח הארוך
, החמצת החלון – אומנם משפרת את כמות ה-DHA המוחי אך לא מביאה לשיפור תפקוד
המערכת הדופמינרגית. אומגה-3 והפרעות ריכוז וקשב (ADHA): כאמור קיים קשר בין רמות נמוכות של חומצות שומן ארוכות רב-לא רוויות LC-PUFA
והפרעות התנהגות שונות. הקשר הזה נמצא גם במקרים של ADHD. מהותו של קשר זה
עדיין לא ברורה ולא ברור מהו המנגנון המדויק הקושר בין ח. השומן ובין הפרעת
הריכוז והקשב. בחלק מהילדים עם ADHD דיווחו מספר מחקרים על רמות נמוכות של
ח. שומן חיוניות. כמו-כן חלק מהילדים בעלי הפרעת ריכוז וקשב מציגים סימנים
פיזיים השכיחים בחוסרים של ח. שומן חיוניות כגון עור יבש, קשקשת, שיער יבש,
פיצול של הציפורניים ולעיתים צמא מוגבר (בספרות ניתן למצוא את הגדרה skin/thirst
symptoms) . למרות שמספר מחקרים הדגימו רמות נמוכות של חומצות מסוג אומגה
3 ו-6 בדמם של ילדים עם ADHD מעולם לא הוכח קשר ישיר בין ADHD וחוסר אמיתי
בח. שומן חיוניות כך שאם קיים קשר כזה הוא נמצא בהמשך הדרך של מטבוליזם חומצות
השומן ולא נובע מסתם חוסרים בתרכובות הבסיס. כמו כן גם המחקרים שמוצאים קשרים
אילו מדווחים על כך שרק 40 אחוז ומטה מהילדים עם ADHD - סובלים מסימני העור/צמא
כך שנראה שגם אם קיים קשר כזה הוא אינו הסיבה היחידה להפרעת הריכוז והקשב
אך יתכן והוא אחראי על חלק מהמקרים. חומצות שומן ודיכאון : נראה שקיימת התאמה בין כמות צריכת הדגים הלאומית וכמות הדיכאונות בלאומים
שונים. במדינות בעלות צריכת דגים גבוה כיפן ואיסלנד כמות הדיכאונות נמוכה.
כמו כן בחלק מהמחקרים מודגמת עליה בכמויות הסובלים מדיכאון, חרדה והתאבדויות
באזורים הסמוכים לקוטב ככל שחלה הסטה מהתזונה המסורתית מבוססת הדגים לתזונה
מערבית. מאידך מספר מאמרים לא הצליחו למצוא את הקשר הנל. יתכן ואחת הסיבות
לכך היא שהשפעת מאכלי הים על תסמונות מצב הרוח השונות (כולל דיכאון אחר לידה)
הינה משמעותית יותר בנשים ביחס לגברים (בעיקר בדיכאון שלאחר לידה...) ובמחקרים
שהיו מבוססי אוכלוסיה גברית לא נמצא ההשפעה.
במבוגרים המלצות ה-american heart association הן ל-1 גר ח. שומן מסוג אומגה
3 ביום. לרוב יש צורך ב2-3 גר ח. שומן ממקור "מסחרי" לצורך הגעה
לרמת צריכה של 1 גר ליום. לחילופין מומלצת יותר הדרך הטבעית והיא צריכת שתי
מנות דג בשבוע .יש ל ורך כמובן דגים עשירים באומגה 3 (מדובר בדגים שמנים
כגון סלמון או מקרל) וכמובן שמדובר בדגים טריים ולא קפואים ולא מטגנים. תופעות לוואי : ברוב המקרים אכילת דגים פעמיים בשבוע כמומלץ אינה כרוכה בתופעות לוואי למעט
לרגישים לפירות ים ודגים. יש לציין בחלק מדגי הים יש ריכוזים של מתכות כבדות
וחומרים רעילים אחרים ולכן צריכה מוגזמת של דגים עלולה דווקא להיות מסוכנת
יש להתחשב בעובדה זו גם בזמן הריון והנקה. דווקא בתחום זה שמן דגים הינו
בטוח יותר כי הוא מכיל פחות כספית מאשר בשר הדג. קפסולות שמן דגים עלולות
גרום לחוסר נוחות ביטנית ולעיתים הרגשות מלאות ושלשולים ולעיתים אף לריח
דגים. לסיכום: אין ספק שהשינויים בתזונה שהתחוללו במאות השנים האחרונות העבירו את עיקר מסת ח. השומן הנצרכות לכיוון החומצות מסוג אומגה-6. צריכת חומצות שומן מסוג אומגה-3 ושינויי היחס בינה לבין אומגה-6 בתזונה היא מן הסתם חיובית ותורמת לאורח חיים בריא , בנוסף נדרשות ח. השומן מסוג אומגה 3 לבניית רקמת מח והתפתחות תקינה של המח ומערכת הראיה החל מתקופת ההיריון . לגבי השפעת תוספים כאלו ואחרים המכילים ח. שומןם מסוג אומגה-3 על פעילויות מוחיות כאלו ואחרות – ברוב המקרים לא ברורה השפעתן ויש להמתין למחקר ענף יותר בתחום לפני שנוכל לקבוע דיעה מוצקה לכאן או לכאן. ביבליוגרפיה : 1) Innis SM Trans fatty intakes during pregnancy, infancy
and early childhood Atherosclerosis Supplements 7 (2006) 17–20
יש
הערות או הארות ? אנא שתפו את כולם תגובות יתקבלו בברכה בפורום הרופאים
|